רצועת עזה

 
רקע
היקף השליטה הישראלית
חובותיה של ישראל
לחימה
השליטה במרחב האווירי ובמים הטריטוריאליים
השליטה בסחר החוץ
הידוק המצור על עזה
מעבר רפיח
מערכת הבריאות
שיגור טילי קסאם
בומים על-קוליים
עימותים פנים-פלסטיניים
דיווחים בנושא
עדויות בנושא
פרסומים בנושא
   
פסק הדין של בג"ץ, PDF bullet
תגובת המדינה, 26.1.08, PDF bullet
בקשה לצו ביניים, 21.1.08, PDF
תגובת המדינה, 10.1.08, PDF
בקשה דחופה מטעם העותרים, 6.1.08, PDF
החלטת בג"ץ, 29.11.07, PDF
העתירה לבג"ץ, 28.10.07, PDF
מידע נוסף על העתירה

21.1.08: ארגונים פלסטינים וישראלים עתרו לבג"ץ בדרישה לחדש את אספקת הסולר לרצועה

ביום ה', 17.1.08, הודיע שר הביטחון על החרפת הסנקציות על רצועת עזה בעקבות הירי המאסיבי של טילי קסאם על יישובים ישראליים. הודעה זו עומדת בניגוד להתחייבות קודמת של ישראל בבג"ץ, מיום 10.8.08, כי תאפשר את חידוש אספקת הסולר התעשייתי לתחנת החשמל ברצועה, בממדיה הקודמים. בעקבות ההודעה, הגישו הבוקר ארגונים ישראליים ופלסטיניים לבג"ץ בקשה לצו ביניים שחייב את ישראל לאפשר את חידוש אספקת הסולר. זאת במסגרת עתירה שהוגשה בנושא הסנקציות על רצועת עזה כבר בחודש אוקטובר 2007.

לדברי ד"ר ראפיק מליחה מחברת החשמל הפלסטינית, נאלצה החברה להשבית לחלוטין את תחנת החשמל עקב מחסור בסולר. כתוצאה מכך קוצצה אספקת החשמל ברצועת עזה ב-32% וחלקים נרחבים ברצועה הוחשכו. בעזה קיים כיום מחסור של 43% חשמל לעומת הביקוש.

תחנת הכוח בעזה מספקת חשמל למוסדות חיוניים להישרדות האוכלוסייה, בהם בית החולים שיפא, שהוא המרכזי והגדול ביותר בעזה, המתקן לטיהור שפכים בעיר עזה, ועשרות בארות מים, משאבות ביוב, מרפאות ובתי ספר. בתי החולים מצויידים אמנם בגנרטורים המספקים חשמל במהלך ההפסקות, אולם כמות החשמל המסופקת על-ידי אלה אינה מספקת, וההפסקות גורמות לשיבוש של פעולות רבות המתבצעות בבתי החולים ולפגיעה בבריאותם של המטופלים. גם הפגיעה באספקת המים חמורה, ובעיר עזה למשל נפסקת אספקת המים למשך כ-8 שעות בכל יממה.

הסולר התעשייתי המיובא לרצועת עזה מישראל משמש באופן בלעדי להפעלת הטורבינות של תחנת הכוח היחידה הפועלת ברצועה, שסיפקה עד לאחרונה כשליש מהחשמל הנצרך שם. יתר החשמל מסופק על-ידי ישראל (כ-59%) ועל-ידי מצרים (כ-8%). החל בסוף אוקטובר 2007 החלה ישראל לצמצם את אספקת הסולר התעשייתי לרצועה. בינואר 2008 אזלו רזרבות הסולר התעשייתי שעמדו לרשות חברת החשמל, וכתוצאה מכך, נאלצה החברה להקטין בתחילת החודש את ייצור החשמל בתחנה זו בכ-35%, ובכך לצמצם את אספקת החשמל הכוללת לרצועה בכ-11%.

בעתירה מחודש אוקטובר 2007 נטען כי צעדי הענישה המתוכננים עלולים לגרום לפגיעה הומניטארית נרחבת עד כדי סיכון חיי אדם. בעתירה נטען עוד כי כל פגיעה מכוונת בתשתית האזרחית ברצועת עזה הינה בלתי חוקית בעליל, וכי חל איסור מוחלט על ענישה קולקטיבית. כל זאת במיוחד נוכח תלותם המוחלטת כמעט של תושבי רצועת עזה בישראל לצורך אספקת החשמל והדלק, אשר נוצרה במהלך 38 שנים של שליטה ישראלית ישירה ברצועה. תלות זו אף גברה מאז יוני 2006, כתוצאה מהפצצת תחנת הכוח היחידה שפעלה ברצועה על-ידי חיל האוויר של ישראל, ששוקמה רק באופן חלקי. גם לאחר שיקום התחנה, הגבילה ישראל את תפקודה בכך שהגבילה את אספקת הסולר התעשייתי לרצועה באופן המאפשר להפעיל רק שתיים משלוש הטורבינות שבתחנה.

בהחלטת ביניים מ-30.11.07 דחה בג"ץ את פסיקתו בנוגע לצמצום הדרגתי של אספקת החשמל מישראל לרצועת עזה וביקש מן הפרקליטות הבהרות ונתונים נוספים על אופן יישום התוכנית ועל השלכותיה הצפויות על האוכלוסייה האזרחית ברצועה. מנגד קבעו השופטים כי אין מניעה לצמצם את אספקת הדלק והסולר. אולם, כתוצאה מכך, הצטמצמה בפועל אספקת החשמל לתושבי הרצועה, אף יותר ממה שתכננה הממשלה במסגרת הפחתת אספקת החשמל על-ידי חברת החשמל של ישראל.