רקע
"כדורי גומי"
פגזי פלאשט
חקירות מצ"ח
נתוני הרוגים
דיווחים בנושא
עדויות בנושא
פרסומים בנושא
   
נוסח הפנייה לפצ"ר
עדותו של מועאז כתאנה
עדותו של עדנאן חמד
עדותו של נאדר אבו רבאח

25.1.07: בצלם קורא לפצ"ר לפתוח בחקירת מצ"ח על הרג אזרחים ברמאללה ולהורות לצבא שלא להשתמש ב"מסתערבים" בפעולות לחימה

ביום שישי ה-4.1.07 אחר הצהריים נכנס כוח מיוחד של הצבא בבגדים אזרחים ("מסתערבים") למרכז העיר רמאללה במסגרת מבצע למעצר מבוקשים פלסטינים. בסביבות השעה 15:00 כיתר הכוח מבנה שבו הסתתרו המבוקשים. כשהבחינו כי אחד המבוקשים, רביע חאמד, נימלט מהמקום פתחו המסתערבים באש. חאמד נפגע מהירי, אך הצליח להימלט כשהוא פצוע קשה.

כתוצאה מהירי נחשפו המסתערבים וכוח שכלל מספר ג'יפים של משמר הגבול וכן דחפורים צבאיים ושני מסוקי קרב הוזעק לעיר במטרה לחלצם. עשרות פלסטינים תושבי האזור צבאו על המבנה בו התבצרו המסתערבים ויידו אבנים ובקבוקי תבערה על המסתערבים ועל אנשי הצבא ומשמר הגבול שבאו לחלצם. לבצלם דווח גם על כמה מקרי ירי מצד חמושים פלסטינים.

במהלך האירוע שנמשך כשעתיים פלסו הדחפורים הצבאיים מסלול חילוץ תוך שהם רומסים והורסים רכוש רב שנקרה בדרכם ובכלל זה עשרות מכוניות, בסטות ועגלות מכירה. מסוקי הקרב חיפו על פעולות החילוץ בירי מקלעים. מקורות צבאיים טענו כי הירי מהמסוקים כוון אל "שטחים פתוחים", אולם לאור העובדה שהתקרית התרחשה בעיבורה של העיר רמאללה, אזור שבו אין שטחים פתוחים, ולנוכח העובדה שאזרחים פלסטינים נפגעו מאש המסוקים ולפחות אחד גם נהרג כתוצאה מכך, קשה שלא להטיל ספק בטיעון זה. מירי המסוקים וכוחות הקרקע הישראלים נפגעו גם אזרחים שנקלעו למקום ולא נטלו חלק בעימותים. גם עיתונאים וחברי צוותים רפואיים נחשפו לירי: פרמדיקים שפעלו במקום מסרו לחוקר בצלם כי הם נאלצו לטפל בפצועים ולפנותם כשכדורים שורקים מעל לראשיהם, ואילו העיתונאי פאדי חסן עארורי נורה ונפצע קשה.

שוק הירקות של רמאללה לאחר הפעולה. צילום: עבאס מומאני, AFP.
 
שוק הירקות של רמאללה לאחר הפעולה. צילום: עבאס מומאני, AFP.

ארבעה פלסטינים נהרגו מאש הכוחות הישראליים. מתחקיר בצלם עולה כי כל הארבעה לא היו חמושים בעת שנורו ולפחות שלושה מהם לא נטלו כל חלק במהומות. ההרוגים הם:

  • ח'ליל אל-ביירותי, בן 36, מוכר תה וקפה. נורה ונהרג סמוך לשוק הירקות אל-בירה;

  • יוסף עדור, בן 24, מוכר בשוק. נהרג מירי מסוק;

  • ג'מאל ג'וויליס, בן 29. תושב ירושלים המזרחית נקלע למקום בזמן שפרצו העימותים. נורה ונהרג בעת שניסה לחלץ את רכבו מהאזור אליו התקדמו הדחפורים הצבאיים;

  • עלאא חמראן, בן 16. נפגע מקליע שפגע בראשו בעת שהיה בשוק הירקות ומת מפצעיו בבית החולים ברמאללה. עלאא השתתף במהומות, אך לא היה חמוש.

כארבעים פלסטינים נוספים נפגעו בעימותים ופונו לבתי חולים, עשרה מבין אלו פונו כשהם פצועים במצב קשה או אנוש. ארבעה חיילים ישראלים נפצעו קל מאוד.

תחקיר בצלם מלמד כי 22 פלסטינים נפגעו מכדורים חיים ושני אחרים נפגעו מכדורי גומי. יתר הפצועים הפלסטינים נפגעו משאיפת גז או נפלו או נרמסו בעת שניסו להימלט מאזור העימות במרכז העיר.

לפחות שישה מהנפגעים הפלסטינים הם בני פחות מ-18 ולפחות שישה אחרים הם בני למעלה מ-40.

למקרה זה קדמו מקרים דומים. ב-24.5.06 למשל, נכנס כוח של מסתערבים לאזור הומה אדם ברמאללה בשעות אחר הצהריים. גם באירוע זה נחשפו הלוחמים והותקפו על-ידי מקומיים וגם אז חולצו תחת אש כבדה שגרמה לעשרות נפגעים. מתחקיר בצלם שנערך אז עולה כי 84 נפגעים הובאו לבתי החולים, בהם 50 נפגעים מאש חיה, 8 נפגעים מכדורי "גומי", 4 נפגעים משאיפת גז ושלושה אנשים שנפגעו מרימוני הלם. לגבי 19 הפצועים הנותרים לא נתקבלו נתונים. ארבעה מהנפגעים מתו מפצעיהם.

בעקבות האירוע האחרון דורש בצלם כי יבוצעו הפעולות הבאות:

1. פתיחת חקירת מצ"ח לבדיקת חשדות בדבר פגיעה בלתי חוקית באזרחים

בכל מקרה בו נהרגים אזרחים כתוצאה מאש כוחות הביטחון, מן הדין לפתוח בחקירת מצ"ח לבירור נסיבות הירי. במקרה זה החקירה נחוצה במיוחד שכן הנתונים שפורטו לעיל, כמו גם עדויות בדבר ירי מסיבי וחסר הבחנה מעוררים חשד כי כוחות הצבא ומשמר הגבול ביצעו ירי בלתי חוקי תוך הפרת עיקרון ההבחנה ועיקרון המידתיות הקבועים במשפט ההומניטארי הבינלאומי. גם הרס הרכוש האזרחי בנסיבות שדווחו מעורר חשד לפגיעה בלתי מידתית בניגוד להוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי.

זאת ועוד, בנסיבות המקרה עצם ההחלטה לבצע את פעולת מעצר המבוקשים באמצעות לוחמים מוסווים יצר סיכון, שלמרבה הצער אכן התממש, כי עוברי אורח תמימים ייפגעו. כאמור, הפעולה בוצעה בשעות אחר הצהריים ובמרכז העיר. בנסיבות אלה אך צפוי היה כי אזרחים רבים יימצאו באזור הפעילות. מהעדויות שהגיעו לבצלם עולה כי אזרחים רבים אכן שהו בשוק הירקות וברחובות אחרים הסמוכים למקום אליו שוגרו המסתערבים. אזרחים אלה לא יכלו לדעת על פעולת המעצר החשאית שבוצעה בסמוך אליהם ועל-כן לא יכלו לדעת שנוכחותם במקום כרוכה בסכנה. מתכנני הפעולה צפו את האפשרות כי המסתערבים ייחשפו וכי יהיה צורך לחלץ אותם מהאזור, הם גם צפו כי חילוץ כזה יתבצע תחת אש. על-כך מעידה העובדה כי כוח חילוץ גדול הגיע למקום תוך רגעים ספורים. משצפו כל זאת, היה עליהם גם לצפות כי אזרחים רבים השוהים באזור עלולים להיקלע לחילופי האש ולהיפגע. זאת בייחוד נוכח אירועים דומים בהם נפגעו אזרחים לפני זמן לא רב.

ספק גדול אם התועלת הצבאית שמבצע מעצר המבוקשים היה צפוי להניב היתה כבדת משקל מספיק בכדי שיהיה בה כדי להצדיק את הפגיעה הצפוייה באזרחים. העובדה כי החליטו לבצע את הפעולה חרף סיכון מסתבר זה מעלה חשש כי מתכנני הפעולה נהגו זילות בחייהם של הפלסטינים אותם הם העמידו בסכנה, וזאת בניגוד גמור לעיקרון המידתיות הקבוע במשפט ההומניטארי הבינלאומי .

לפיכך, בצלם קורא לפצ"ר להורות על חקירת מצ"ח שתבדוק, ראשית, את החשד כי ההחלטה לערוך את מבצע המעצרים הייתה בלתי חוקית ושנית, את החשד כי אנשי כוחות הביטחון שהשתתפו באירוע פגעו באזרחים ובמטרות אזרחיות פגיעה בלתי חוקית.

במידה שיתברר כי אכן בוצעו פעולות בלתי חוקיות כאמור, בצלם דורש מרשויות המדינה למצות את הדין עם האחראים לכך. בצלם גם דורש כי המדינה תפצה את האזרחים הפלסטינים שנפגעו על-ידי כוחות הביטחון במהלך האירוע. בנוסף לפיצוי האזרחים שנפגעו בגופם, על המדינה לפצות גם את אלה שרכושם נרמס ונהרס על-ידי הדחפורים הצבאיים או ניזוק כתוצאה מאש המסוקים וכוחות הקרקע.

2. לאסור על שימוש ב"מסתערבים" בפעילות לחימה

מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה מדינת ישראל גורסת כי היא נתונה בסכסוך מזוין בשטחים וכי פעילות כוחותיה בתוכם כפופה לפיכך לדיני הלחימה. כפי שבצלם הבהיר לא פעם בעבר, גישה זו היא פסולה שכן היא מחילה את דיני הלחימה גם על פעילות בעלת אופי שיטורי. כתוצאה מכך שונו הוראות הפתיחה באש הנוהגות בשטחים וכיום הן מתירות ירי אש חיה במצבים רבים מכפי שהתירו בעבר. עם זאת, גם דיני הלחימה אינם מתירים לכוחות הביטחון להתנהל ככל העולה על רוחם. בין יתר האיסורים הקבועים בהם, דינים אלה מכילים איסור על "מעל" לפיו נאסר על לוחמים להסוות עצמם כאזרחים. איסור זה מעוגן כיום במשפט הבינלאומי המנהגי שישראל כפופה לו ומחייב לפיכך את הצבא ואת כל המשרתים בו. נמצא, אם כן, כי לפי גישתה של ישראל, הגורסת כי דיני הלחימה חלים על כל פעולות כוחותיה בשטחים, פעילות של מסתערבים בשטחים היא אסורה, שכן פעילות זו כרוכה בהפרה בוטה של האיסור על מעל. העובדה כי הפלסטינים המשתתפים בלחימה אינם מבחינים את עצמם מאזרחים אינה משחררת את אנשי כוחות הביטחון הישראלים מהחובה לעשות כן. יתרה מזאת, המסתערבים ומשלחיהם עלולים אף להתחייב באחריות אישית לביצוע פשע מלחמה, שכן פציעת אדם או הריגתו תוך הפרת איסור המעל מהווה עבירה על המשפט הפלילי הבינלאומי.

האיסור על מעל נקבע במטרה להגן על אזרחים ומהווה המשך ישיר לעיקרון הבסיס במשפט ההומאניטארי הבינלאומי לפיו יש להבחין הבחן היטב בין אזרחים לבין לוחמים ולכוון התקפות על מטרות צבאיות בלבד. כאשר חיילים מסווים עצמם בבגדי אזרחים, הם מסכלים את מימושו של עיקרון ההבחנה ומעמידים אזרחים בסכנה. אחת הסכנות שהאיסור מבקש למנוע היא הסכנה שאזרחים יעשו מטרה להתקפה בשל החשד שהם לוחמים במסווה. סכנה אחרת, שלמרבה הצער התממשה כתוצאה מפעולת המסתערבים במקרה הנדון ובמקרים דומים בעבר, היא הסכנה שאזרחים יקלעו לאזורי לחימה משום שלא יזהו את הלוחמים המוסווים הפועלים בקרבתם.

לנוכח כל זאת, בצלם קורא לפצ"ר להוציא הנחיה לפיה הצבא יחדל לאלתר משימוש במסתערבים במסגרת כל פעילות המוגדרת על ידו כלחימה.