7.12.05  
 
 
 בצלם למזוז: מנע את חידוש מדיניות הריסת הבתים 
 

הריסות בית משפחת חסן בבית לחם. תצלום: רויטרס
הריסות בית משפחת חסן בבית לחם.
תצלום: רויטרס

בעקבות הפרסומים השבוע, כי שר הביטחון, שאול מופז, פנה ליועץ המשפטי לממשלה במטרה לחדש את מדיניות הריסת הבתים של קרובי משפחה של מתאבדים, פנה בצלם ליועץ, מני מזוז, בתביעה שיתערב כדי למנוע את חידוש המדיניות הבלתי חוקית.

בפנייתו למזוז ציין בצלם, כי הריסת בתים לשם ענישה היא הפרה חמורה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי. יעדה המוצהר של מדיניות הריסת הבתים הוא פגיעה בחפים מפשע - בני משפחה של חשודים, שאיש אינו טוען כי היו מעורבים בעבירה כלשהי. מדובר בענישה קולקטיבית מובהקת, המנוגדת לעקרון שאין מענישים אדם בשל מעשה שעשה זולתו, כך שאסור לנקוט בצעד הזה ללא קשר למידת יעילותו.

יתרה מזו, מסקנותיה של ועדה שמינה הרמטכ"ל, כי הנזק שבמדיניות גדול מן התועלת, שומטות את הקרקע מתחת לטיעון ההרתעה שבו נאחזה ישראל במשך שנים.

 
המכתב למזוז (DOC)
רקע
 
 
 בעקבות תלונת בצלם: שוטרי מג"ב שהתעללו בפלסטיני יועמדו לדין 
 


"השוטר הורה לי לשבת
ולכופף את הגב. כשהג'יפ
התחיל לנסוע, השוטר
בעט בי והיכה אותי,
לפעמים עם עיתון
ולפעמים עם אלה.
הוא כיוון את הרובה
שלו אלי כמה פעמים,
כדי להפחיד אותי"


א.ל., בן 28

 

ב-23.11.05 הודיעה המחלקה לחקירת שוטרים, כי היא ממליצה להעמיד לדין שוטרי מג"ב, שביצעו התעללות קשה בפלסטיני תושב עאנין באפריל 2004. זאת, לאחר שבחודש יוני 2004 פנה בצלם למח"ש, בדרישה לחקור את האירוע.

א.ל., פועל בן 28, נעצר על-ידי שוטרי מג"ב באום אל-פחם. לפי עדות שמסר לבצלם, העלו אותו השוטרים לג'יפ, ותוך כדי נסיעה חבט בו אחד השוטרים, שישב מאחור, והורה לו לנשק תמונה של אישה. לדבריו, כאשר סירב לכך, בעט בו השוטר, וצעק עליו. כמו כן, אמר לו השוטר במהלך הנסיעה כי הוא רוצה "לזיין אותו", כדברי העד.

בהמשך עצר הג'יפ בחורשה באזור צומת מגידו, השוטרים ירדו ממנו, ולדברי א.ל., הוא ראה את השוטר שאיים עליו, נוגע במפשעתו. אחר כך, כיסו השוטרים את עיניו של העד, הורידו אותו מהג'יפ וערכו עליו חיפוש. העד סיפר, כי הרגיש שאחד השוטרים פותח את כפתורי המכנסיים שלו. הוא נלחץ, הוריד את כיסוי העיניים והתחיל לבכות.

לבסוף, החליטו השוטרים להחזיר את א.ל. לביתו. בטרם עלה לג'יפ, ראה א.ל. את ארנקו זרוק על האדמה והרים אותו. השוטרים הורידו אתו באזור הכפר סאלם, ושם הוא עלה על מונית. לדבריו, כאשר בדק בארנקו, גילה כי כסף שהיה לו נעלם, ושאינו יכול לשלם עבור הנסיעה.

   
   
העדות המלאה
רקע
 
 
 גם השנה לוותה עונת מסיק הזיתים באלימות מתנחלים 
 

מוסקת זיתים בכפר חארס. תצלום: בצלם
מוסקת זיתים בכפר חארס. תצלום: בצלם

בעונה זו של מסיק הזיתים תעד בצלם, כבכול שנה, פגיעות של מתנחלים בחקלאים פלסטינים וברכושם. לאור ניסיון העבר, היה על כוחות הביטחון הישראליים להיערך מבעוד מועד להגנה על המוסקים הפלסטינים. אולם, במקרים רבים, עמדו צה"ל והמשטרה מנגד, והשאירו את החקלאים לחסדיהם של התוקפים, שבחלק מהמקרים אף זכו לסיועם של אנשי הביטחון.

כך למשל, ב-9.11.05 הגיעו כמה מתנחלות למטע זיתים באזור רמאללה, וניסו לגנוב שני שקי זיתים שנמסקו באותו יום. כמאל שבאנה, אחד החקלאים שהיו במקום, סיפר לבצלם: "צעקנו עליהן, והן עזבו את השקים וברחו. בזמן הזה היו בערך 15 חיילים איתנו, ופיקד עליהם הקצין מהקישור הישראלי... אמרתי לו שמתנחלות ניסו לגנוב את הזיתים. בזמן שדיברנו, הבחורות חזרו לשקי הזיתים. לרובן היו סכינים והן התחילו לקרוע את השקים. אני והחקלאים התחלנו לדחוף אותן, כדי להגן על עצמנו ועל היבול. הבנות התחילו לזרוק עלינו אבנים. אחת מהן לקחה מקל, שמשתמשים בו למסיק, והיכתה את אמא שלי... הבנות האחרות היכו במקלות נשים נוספות שהיו איתנו. החיילים ניסו להפריד בינינו ובין המתנחלות, אבל היו לטובת המתנחלות. הם תפסו אותי ואת הגברים שהיו איתי, ושחררו את הבנות, שהמשיכו לקרוע את השקים. לא הרגשתי שהם באמת מנסים לעצור אותן. החיילים גם איימו עלינו שאם לא נעזוב את המקום הם יירו עלינו."

מקרה אחר, ב-10.11.05, הסתיים באשפוזו של החקלאי ח'ליל ג'אבר, תושב אל-יאנון שבמחוז שכם. ג'אבר סיפר לבצלם: "בסביבות 9:30 ראיתי מתנחל עם רובה מסוג M16. הוא הגיע מכיוון צפון ועמד בערך מאה מטר ממני. מתנחל אחר עמד בערך 300 מטר ממני... נבהלתי, והתרחקתי מהם... המתנחל הראשון התקרב אלי ונעצר לידי... פתאום המתנחל היכה אותי עם קת הרובה שלו מתחת לעין ימין. נפלתי על האדמה והרגשתי שאני מאבד הכרה. הוא רץ צפונה, לכיוון ההתנחלות. ירד לי דם מהאף ומהלחי. ניסיתי לקום, אבל הייתה לי סחרחורת ונפלתי." ג'אבר אושפז בבית החולים רפידיה, בשכם, למשך שבועיים, לאחר שאובחנו שברים בעצמות הפנים שלו.

 
   
עדותו של כמאל שבאנה
עדותו של ח'ליל ג'אבר
רקע
 
 
 חיילים ירו טילים על בית בלי לקרוא לדיירים לצאת, וגרמו לדליקה 
 

חדר השינה השרוף בדירתה של נאדירה חמאד. תצלום: בצלם
חדר השינה השרוף בדירתה של נאדירה
חמאד. תצלום: בצלם


בליל ה-23.10.05 ירו חיילי צה"ל על בית מגורים במחנה הפליטים נור א-שמס, שבמחוז טול כרם, ושיגרו אליו טילים.

החיילים לא טרחו לקרוא לדיירי הבית, בהם ילדים קטנים, לצאת ממנו, ואלה התעוררו בבהלה. כתוצאה מן הירי, ובעוד שחלק מן הדיירים עדיין בתוך הבניין, התלקחה בו אש. הדיירים נמלטו והבניין עלה בלהבות, ואילו החיילים לא נקטו בפעולה כלשהי לכיבוי הדליקה שלה גרמו.

בעדותה לבצלם סיפרה נאדירה חמאד: "התעוררתי מקולות של ירי... חלקים מהקירות של הבית נפלו פנימה. אני והילדים פחדנו מאוד. ברחנו מהסלון לחדר השינה, כי הוא בטוח יותר... אז התחלתי להריח עשן. שמעתי כדורים פוגעים בקירות הבית ונקישות על הקירות. לא יכולתי לזוז מרוב פחד ובהלה... ראיתי אש מתלקחת בתוך הבית. לא יכולנו לקחת אתנו כלום. מרוב פחד, שכחתי אפילו לקחת את תעודת הזהות שלי ומסמכים אחרים שנחוצים לי ולבעלי. הכול נשרף."

הבית נהרס בחלקו, ואינו ראוי עוד למגורים. בצלם פנה לפרקליטות הצבאית בדרישה לחקור את האירוע, ולפצות את דיירי הבית על הנזק שנגרם להם.

 
   
עדותה של נאדירה חמאד
עדותה של נבילה חמאד
רקע
 
 
 הצטרפו לסיורי בצלם לאורך מכשול ההפרדה 
 


סיורים לאורך מכשול
ההפרדה לרגל יום זכויות
האדם הבינלאומי

 

לרגל יום זכויות האדם הבינלאומי יקיים בצלם שני סיורים לקהל הרחב לאורך מכשול ההפרדה בגדה המערבית. ההשתתפות בסיורים, שיתקיימו באוטובוסים ממוגנים, אינה כרוכה בתשלום, ומיועדת לבני 18 ומעלה. להרשמה ולפרטים נוספים, השאירו הודעה ב-02-6723481 או באי-מייל edry@btselem.org.

הסיורים המתוכננים:

יום שבת, 10.12.05, "הרחבת התנחלויות בחסות מכשול ההפרדה: אלפי מנשה וצופין" - יציאה ב-10:00 מתל-אביב וחזרה משוערת ב-15:00.

יום ו', 16.12.05, "הפרת זכויות האדם באזור עוטף ירושלים" - יציאה ב-9:00 מירושלים וחזרה לפני כניסת השבת.


 
   
רקע
 
I
I
I
I