המחסור בא לידי ביטוי בכל תחום בו נחוצים המים לבני האדם: שתייה, רחצה, ניקיון והשקיית בעלי-חיים וגידולים. לכל אלו השלכות חמורות על בריאותם של התושבים, כמו גם על רווחתם הכללית.

מחסור במי שתייה יכול לגרום להתייבשות, ואי-יכולת לשמור על תנאי היגיינה הולמים עלולה לגרום לזיהומים. הפסקת השקייתם של בעלי-חיים וגידולים משמעה פגיעה בפרנסתם של התושבים.

המחסור החמור במים פוגע בזכויות אדם בסיסיות של תושבי השטחים כמו הזכות לבריאות, לתנאי דיור נאותים, לשוויון ולהנאה ממשאביהם הטבעיים. פגיעה זו היא תוצאה של מדיניות בה נוקטת ישראל מאז 1967, אשר מבוססת על חלוקה בלתי הוגנת של משאבים המשותפים לישראל ולפלסטינים.