עדות: חיילים תקפו אנשי צוות רפואי ומנעו מהם לפנות אדם שלקה בהתקף לב, אפריל 2009

איאד מדייה, פרמדיק

אני עובד במרכז הרפואי של הסהר האדום בבית אומר. ביום שבת, ה-4.4.09 בשעה 2:30 אחרי חצות, קיבלתי הודעה מהמוקד הראשי בחברון, על אדם שקיבל התקף לב ומחכה במחסום המנהרות באמבולנס של מגן דוד אדום וצריך לפנות אותו לבית החולים בחברון.

יצאתי מהמרכז הרפואי באמבולנס עם פרמדיק בשם עלי טמייזי, בן 25, ונסענו לכיוון היציאה מבית אומר. הגענו ליציאה בשעה 2:36, אבל שער הברזל היה סגור. הפרוז'קטור של הצבא היה מכוון אלינו וסנוור אותנו אבל הצלחתי לראות ג'יפ ליד המגדל הצבאי שנמצא מעבר לשער ולידו היו ששה חיילים. עצרנו וחיכינו יותר מעשר דקות שאחד מהחיילים ייגש לדבר איתנו ויפתח לנו את השער אבל זה לא קרה. בגלל שהחולה היה במצב קשה הפרמדיק עלי א-טמייזי ירד מהאמבולנס ופתח את השער, שלא היה נעול. השער חרק כשעלי פתח אותו אבל החיילים לא התייחסו.

עברתי עם האמבולנס בשער ועלי נשאר למטה כדי לסגור אותו ואז עלה בחזרה. התקדמנו בערך 15-10 מטרים פתאום ראיתי את ששת החיילים שהיו ליד הג'יפ רצים לכיוון האמבולנס וחוסמים לנו את הדרך. עצרתי והדלקתי את התאורה הפנימית.

חייל עם שלושה פסים על הזרוע התחיל לצעוק עלי בעברית ואמר לי לחזור עם האמבולנס אחורה, לכבות את המנוע ולצאת החוצה. הוא היה גבוה עם גוף מלא והרכיב משקפי ראיה. עניתי לו בעברית שאנחנו בדרך לטפל בחולה במצב קשה ושאנחנו חייבים להגיע אליו מהר. החייל הגיב בעצבנות. הוא אמר שאני חייב לכבות את המנוע אחרת הוא ירסק אותו. מיד אחרי זה הוא פתח את הדלת והתחיל למשוך אותי החוצה. המנוע של האמבולנס עדיין פעל והמעצור הידני היה למטה. אמרתי לו "למה אתה עצבני? תירגע!". הוא נתן לי סטירות וביחד עם עוד חייל דחף את הראש שלי על ההגה.

שני החיילים הורידו אותי בכוח וכששכבתי על האדמה החייל עם שלושת הפסים על הזרוע דחף את הראש שלי בכוח על השלדה של האמבולנס  ונתן לי מכה חזקה עם קסדת הברזל שלו בצד שמאל של הראש. כאב לי נורא. אחרי זה הוא גרר אותי למרחק של 6-5 מטרים מהאמבולנס. בזמן שהוא גרר אותי הוא והחייל השני בעטו בי. אחרי זה הוא הפיל אותי חזק על האדמה ואמר לי להישאר במקום.

אחר-כך אותו חייל הלך לאמבולנס, הוציא ממנו בכוח את עלי ודחף אותו לכיוון הגדר בצד של הכביש. הוא שאל אותו לאן אנחנו נוסעים ואז הוא קרא לי ושני וחיילים הובילו אותי אליו. החייל שוב נתן לי סטירות ואגרופים ובעט בי ואמר לי "אל תעשה את זה שוב!". בזמן שחטפתי מכות ניסיתי להרגיע את החייל אבל הוא התעלם ממני ומהעובדה שהייתי במדים של פרמדיק ושאמרתי לו שבסך הכול ניסיתי לבצע את העבודה שלי.

החיילים נתנו לנו לעזוב את המחסום רק בסביבות  3:00 לפנות בוקר ואז נסענו למחסום המנהרות אבל האמבולנס של מגן דוד אדום כבר לא היה שם. הודיעו  לנו שמצבו של החולה התדרדר ובגלל העיכוב שלנו האמבולנס של מגן דוד אדום לקח אותו בסוף לבית החולים הדסה.

כתוצאה מהתקיפה יש לי חבלות בכל הגוף ופציעה בחלק השמאלי האחורי של הראש. עד עכשיו אני לא מבין למה הם תקפו ככה אותי ואת עלי.

בזמן שהותקפתי רשמתי את מספר הג'יפ.

איאד עדנאן חג'אזי מדייה, בן 27, נשוי ואב לילד, הוא פרמדיק ותושב חלחול שבמחוז חברון. את עדותו גבה מוסא אבו השהש ב-6.4.09 במוקד הסהר האדום בחברון.