עדות: שוטרי מג"ב תקפו אב ושני בנים שעבדו בניקיון כביש בחווארה, מארס 09

מחמוד עודה, קבלן

אני עובד עם אבא שלי בקבלנות. ביום רביעי ה-4.3.2009 בסביבות 14:00 או 15:00 אחר הצהריים הייתי בכביש הראשי של חווארה, שמקשר בין שכם לרמאללה. עבדנו שם בשביל עירית חווארה וסילקנו מהכביש אבנים ועפר. עבדתי שם יחד עם אבא שלי, ר'סאן, בן 55 ואחי, מוחמד, בן 20, מהשעה 09:30 בבוקר.

פתאום עצר ג'יפ של משמר הגבול ליד אחי ואבא שלי. אני נהגתי בבאגר באותו זמן והייתי במרחק של 20 מטר מהם. ליד הכביש עמדה משאית שעליה העמסנו את האבנים והעפר שפינינו מהכביש. השוטרים דיברו עם אבא. ראיתי שוטר צועק מתוך הג'יפ, אבל לא הצלחתי לשמוע מה הוא אומר. הוא נתן לאבא סטירה. מאוד התעצבנתי. לא הבנתי איך הוא מכה איש מבוגר שלא עשה לו שום דבר.

ירדתי מהבאגר וניגשתי לג'יפ, שבינתיים השוטרים יצאו ממנו. אמרתי לאחד השוטרים בעברית "האיש הזה בגיל של אבא שלך, איך אתה מכה אותו?" השוטר אמר לי לשתוק ושוטר אחר צעק עלינו בערבית "אסור לעבוד פה!". אבא ביקש ממני וממוחמד ללכת הביתה, כי הוא אמר שהשוטרים רוצים לעשות בעיות. מוחמד ואני נסענו הביתה באוטו שלנו.  

אחרי 50 דקות בערך אבא התקשר אלינו וביקש מאיתנו לחזור. הוא אמר שהגיע עוד ג'יפ של המשטרה ושהם רוצים לפתור את הבעיה. חזרנו לכביש. היה שם עוד ג'יפ של משמר הגבול ושמונה שוטרים. אחד מהם, שאני חושב שהיה קצין, דיבר עם אבא בערבית. הערבית שלו הייתה טובה מאוד. הוא אמר לי ולמוחמד לתת לו את תעודות הזהות שלנו. נתנו לו והוא נתן אותן לשוטר שנהג בג'יפ הראשון. הקצין שאל אותנו מה קרה ואני סיפרתי לו. דיברנו יותר מחצי שעה, וחשבתי שהוא הבין מה קרה קודם.

הייתה לי הרגשה שהקצין והשוטרים כבר רצו לנסוע ואז אבא ביקש מהקצין להחזיר לנו את תעודות הזהות שלנו. הקצין דיבר בעברית עם השוטר שנהג בג'יפ הראשון. השוטר צעק ונראה כועס מאוד. הוא הוריד את הקסדה מהראש שלו וחבט בה במשאית. הוא נראה כאילו הוא יצא מהכלים. אחר כך הוא חבט בארגז הכלים של המשאית עם הקסדה. הקצין ואבא ניסו להרחיק את השוטר מהמשאית. מוחמד ביקש מהשוטר שלא יפגע במשאית, ואז השוטר הכה אותו עם הקסדה שלו. עוד שני שוטרים התקרבו למוחמד והכו אותו.

בלי לחשוב מה אני עושה, התקרבתי לשוטרים כדי להרחיק אותם ממוחמד. שלושה שוטרים תפסו אותי, הכו אותי ובעטו בי. אחד מהם הכה אותי עם אלה מעץ ואיבדתי את ההכרה. התעוררתי כששוטר שפך מים על הפנים שלי. שכבתי על האדמה והשוטרים המשיכו להכות אותי. מכוניות עצרו לידנו ואנשים התקרבו. ניסיתי להתרחק מהשוטרים. הרגשתי שאני עומד למות ולא יכולתי לסבול עוד מכות. הייתה לי סחרחורת איומה ורציתי להקיא. לא ראיתי מי מהשוטרים מכה אותי. לא ראיתי מה קורה למוחמד.

עוברי אורח התערבו, ועוד ג'יפים הגיעו ואז הצלחתי להתרחק קצת מהשוטרים. עמדתי ליד הכביש. הבגדים שלי היו מוכתמים בדם והיה לי פצע בראש. ניסיתי להיכנס לאוטו שעמד שם ולשבת בו קצת, כי הרגשתי שאני עומד ליפול, ואז השוטרים גררו אותי והכו אותי שוב. הם הכו אותי בגב ובראש ואני התעלפתי.

התעוררתי בבית החולים רפידיא. עשו לי צילומי רנטגן וגילו, תודה לאל, שאין לי שברים, אלא רק חבורות ושריטות. גם את מוחמד הביאו לבית החולים. היו לו חבורות על כל הגוף.

מחמוד ר'סאן מחמוד עודה, בן 30, נשוי ואב לארבעה, הוא קבלן ותושב חווארה שבמחוז שכם. את עדותו גבתה סלמא א-דיבעי בבית החולים רפידיא ב-5.3.09.