עדות: חיילים נכנסו בכוח לבית משפחה בג'יוס כדי להשתמש בו כבעמדת תצפית ופצעו מתנדבים בינלאומיים, פברואר 09
בהג'ת ביידה, בן 53
אנחנו גרים במערב ג'יוס, במרחק של 50 מטר מהשער הדרומי בגדר ההפרדה.
ביום שישי ה-13.2.2009 בסביבות השעה 12:00 בצהריים הייתי בבית יחד עם בני המשפחה שלי. פתאום שמענו דפיקות בדלת. אשתי קמה לפתוח, ראתה חיילים וקראה לי. כשבאתי ראיתי בחוץ הרבה חיילים, בין חמישה עשר לעשרים. ביקשתי מהם בערבית לתת לי לדבר עם האחראי. אחד מהם התקרב אלי. הוא היה גבוה ובהיר עם עיניים גדולות. הוא אמר לי שהחיילים יעלו לגג של הבית שלנו כדי לראות מה קורה לאורך הגדר. אמרתי לו שאסור להם להיכנס לבית שלי, אלא אם אני או אחד הבנים שלי חשודים במשהו. אמרתי לו "אם אתה מתכוון להיכנס לבית כדי לירות על אנשים, הם יירו בחזרה ואז אני, הבית שלי והמשפחה שלי ניפגע". אמרתי לו גם שזה לא חוקי ושאני לא אתן להם להיכנס כי אני לא רוצה להיפגע. התווכחנו בערך חצי שעה. שאלתי את החייל איך קוראים לו והוא אמר שקוראים לו ואאיל. בינתיים הגיעו שלושה פעילים בינלאומיים ששמעו שחיילים באו לבית אלי.
אחרי הוויכוח החייל אמר שהוא ייכנס פנימה בשקט או בכוח. החיילים התלחשו ביניהם. אני ישבתי על כיסא בפתח הבית, כדי לחסום בפניהם את הכניסה. פתאום שישה חיילים התקרבו אלי ודחפו אותי הצידה. הם עלו במדרגות ואני ניסיתי לעצור אותם עם הגוף שלי וגם הפעילים ניסו לעצור החיילים אותם. החיילים הכו את הפעילים בקתות הרובים שלהם ושלושתם נפצעו ודיממו. פעילה נורבגית בשם לינדה נפצעה ביותר יותר קשה מהאחרים. היא נפגעה בראש, ויותר מאוחר פינו אותה באמבולנס לבית חולים. החיילים הוציאו מהבית את הפעילים וגם את אשתי ואת הבנות שלי.
אני סובל ממחלת לב, בעיית לחץ דם וסכרת. מרוב לחץ הרגשתי רע וכמעט התעלפתי. בני המשפחה שלי מאוד נבהלו מהמצב שלי. בינתיים התאספו עוד אנשים בחצר שלנו. כולם צעקו, וקצת אחר כך הם הצליחו להיכנס לתוך הבית. אני הרגשתי ממש רע ולא יכולתי לזוז. העניינים הסתבכו והתחילה קטטה בין אנשים מהכפר לבין החיילים. החיילים עלו על הגג של הבית והתחילו לירות על אנשים שרצו לעזור לנו. הם גם זרקו שני רימוני הלם בתוך הבית ושטיח ורהיטים נהרסו.
בינתיים הגיע אמבולנס של הסהר האדום. נתנו לי טיפול ראשוני ולקחו אותי לבית החולים בקלקיליה. בבית החולים טיפלו בי ושיחררו אותי הביתה באותו ערב. הילדים שלי ואשתי היו בהלם ממה שקרה. אנחנו לא עשינו לחיילים שום דבר.
החיילים גם ניפצו שמשה של האוטו שיש לי מהעבודה, הרסו לנו רעפים ושברו לוח זכוכית של הדוד, אבל הפגיעה הכי חמורה הייתה בילדים שלי, שנבהלו מאוד.
הג'ת מוסטפא חסן ביידה, בן 53, נשוי ואב לשישה, הוא מנכ"ל משרד הפנים בקלקיליה ותושב ג'יוס שבמחוז קלקיליה. את עדותו גבה עבד אל-כרים סעדי בבית העד ב-15.2.09.