עדות: שוטר מג"ב תקף את עבד אל-ר'פור אל-ח'טיב במחסום חיזמה והכה אותו, ינואר 09

עבד אל-ר'פור אל-ח'טיב, נהג

אני גר בחלק המערבי של חיזמה. החומה מפרידה בין השכונה שלנו לבין שאר חיזמה. מאז שהקימו את החומה כל המשפחה שלי סובלת במחסום. כל החיים שלנו מתנהלים בחיזמה. לפעמים החיילים במחסום משפילים אותנו ומטרידים אותנו.

ביום שישי ה-9.1.2009 הלכתי להתפלל במסגד של הכפר יחד עם אחי, יוסף, בן 20, והבנים שלי, ריאן, בן 11 ואחמד, בן 10. אחרי התפילה ביקרנו קרובי משפחה ועשינו קניות.

אחר כך הלכנו למחסום כדי לחזור הביתה. השעה הייתה בערך 13:30. כשהיינו במרחק 30 מטר מהשוטרים אחד מהם סימן לנו לעצור. הוא היה בהיר וגבוה. אני חושב שהוא היה רוסי. עצרנו והוא אמר לנו להרים את החולצות שלנו ולהסתובב. עשינו את מה שהוא אמר. הוא אמר לי וליוסף להראות לו את תעודות הזהות שלנו. החזקנו את התעודות והוא אמר לנו להתקרב. התקרבנו אליו. הוא כיוון את הנשק שלו אלינו. כשהגענו אליו הוא אמר לנו להניח את השקיות שלנו. פתחתי את השקיות והראיתי לו שיש בהן ירקות. השוטר לקח את תעודות הזהות שלנו והלך לחדר במחסום. כשהוא חזר הוא אמר לי להראות לו מה יש לי בכיסים. אמרתי לו בעברית שהכיסים שלי ריקים. הוא אמר "בוא איתי לחדר". שאלתי אותו למה. הוא אמר משהו, אבל לא הבנתי אותו. אמרתי לו שאני לא מבין מה הוא אמר והוא אמר שהוא לא מדבר ערבית.

מכשול ההפרדה בכפר חיזמה. צילום: אליעזר מואב, בצלם.

השוטר שם את היד שלו על הכתף שלי והוביל אותי לחדר מפח במחסום. הוא פתח את הדלת והכניס אותי פנימה. הייתה שם שוטרת של משמר הגבול שאכלה. אחרי שנכנסנו הוא סגר את הדלת ואמר לי לרוקן את הכיסים שלי. עשיתי את מה שהוא אמר. אחר כך הוא אמר לי להוריד את המעיל, והורדתי. הוא בדק את המעיל ואז אמר לי לעמוד עם הפנים לקיר ולהרים ידיים. אמרתי לו "למה? כבר עשית לי חיפוש". הוא דחף אותי בכוח על הקיר ובעט בי ברגליים כדי שאפסק אותן. אמרתי לו "מה אתה רוצה ממני? כבר עשית עלי חיפוש". השוטר נתן לי אגרוף חזק בראש ואמר "זה מה שאני רוצה ממך". הוא הכה אותי באגרופים בגב, בבטן במשך כמה דקות ואני ניסיתי לתפוס את היד שלו כדי שיפסיק. הוא המשיך להכות אותי, הפיל אותי ובעט בי. המכות נמשכו עוד כמה דקות. כאב לי והרגשתי מושפל. הייתי חסר אונים, לא יכולתי להגן על עצמי ובכלל לא הבנתי מה עשיתי שגרם לו להכות אותי. השוטרת עמדה ליד הדלת בזמן המכות. היא החזיקה את הנשק שלה והסתכלה.

אחר-כך השוטר אמר לי לצאת מהחדר. הוא קרא לאחי, יוסף, שייכנס. יצאתי וביקשתי לראות את הקצין שאחראי על המחסום. הקצין היה דרוזי. הוא היה נמוך והיה לו גוף מלא. אמרתי לו מה קרה והוא ביקש ממני לחכות. הוא קרא לשוטר שהכה אותי. הם דיברו, אבל לא שמעתי אותם, כי הם היו רחוקים ממני. אחרי שהם גמרו לדבר הקצין בא אלי ואמר לי שאני אמרתי לחייל שהוא כלב בן כלב ולא הסכמתי לחיפוש. אמרתי לו שהוא משקר ושהם מחפשים תירוצים להכות. הוא אמר "לא קרה שום דבר. לך הביתה".

אחר כך הלכתי לתחנת המשטרה בנווה יעקב ודיברתי שם עם חוקר. סיפרתי לו על התקיפה. הוא אמר שבגלל שמי שתקפו אותי היו שוטרים, אני צריך ללכת למחלקה לחקירות שוטרים. לא הלכתי אליהם כי אין לי אישור כניסה לישראל.

היו לי כאבים בגב ובצוואר וסחרחורת, לכן הלכתי באותו ערב אותו לרופא. הרופא עשה לי צילום רנטגן ואמר לי שיש לי חבורות בצוואר ובגב.

עבד אל-ר'פור מוחמד סולימאן אל-ח'טיב, בן 40, נשוי ואב לחמישה, הוא נהג ותושב חיזמה שבמחוז אל-קודס. את עדותו גבה כרים ג'ובראן בבית העד ב-15.1.09.