אחמד א-סנוואר, בן שלוש, נהרג כשביתו נפגע בהפצצה של מבנה סמוך, עזה, דצמבר 2008

ריאד א-סנוואר, רופא

ביום שבת, 27.12.08, בשעה 11:30, הייתי עם אבא שלי ואחי בחצר של הבית שלנו. אחר-כך נכנסתי הביתה. הבן שלי אחמד, בן שלוש, והבת שלי מרים, בת שש, ירדו במדרגות והתכוונו ללכת להאכיל את התרנגולות בלול. אמרתי להם שאחרי שיגמרו נאכל כולנו ארוחת צהריים.

פתאום היה פיצוץ מאוד חזק. כל הבית רעד, האורות כבו ומרוב האבק נהיה חושך. כשהתאוששתי ראיתי שהחלונות והרהיטים נשברו. התחלתי לחפש את אשתי והילדים ולקרוא להם. פתאום שמעתי את הבת שלי מרים אומרת בקול חלש "אבא, אני לא מוצאת את אחמד... אבא אני לא מוצאת את אחמד". רצתי מהר לכיוון המדרגות, ירדתי לכניסה וראיתי את מרים עומדת ובוכה. חלקים מהקיר החיצוני של הבית נפלו על המדרגות והכניסה היתה חשוכה. הסתכלתי מסביב וראיתי את אחמד זרוק בפתח של המעלית שבכניסה לבית. התקדמתי אליו מהר וראיתי שיש עליו חתיכות בטון וכל המוח שלו בחוץ.  

למרות שאני רופא לא יכולתי לעזור לבן שלי. הרגשתי שאני לא יכול לתפקד. בדקתי את אחמד וידעתי שהוא מת אבל בכל זאת לקחתי אותו לבית החולים שוהדאא אל-אקצא בדיר אל-בלח.  כשהגענו  לבית החולים, אחד הרופאים הסתכל על אחמד ואמר לי: "אללה ירחמו". לקחתי את אחמד בחזרה הביתה. לא הייתי מסוגל לעכל את שקרה.  

כולנו באבל עכשיו. אשתי גם כן לא יכולה בכלל לעכל את מה שקרה לנו. מרים עדיין קטנה אבל רואים אליה שהיא גם מתאבלת. אני עושה מה שאני יכול כדי לתפקד כרגיל ולעזור למשפחה שלי להתמודד עם האבל.  

אחר כך נודע לנו שהבית שלנו נפגע בהפצצה של מטה ההגנה האזרחית.

ריאד מוחמד אחמד א-סנוואר, נשוי ואב לשישה ילדים, הוא רופא ותושב העיר עזה. את עדותו גבה בטלפון עאטף אבו רוב, ב-31.12.08.