עדות: הפסקות החשמל ברצועה מסכנות את חייו של ילד המחובר למכונת הנשמה, דצמבר 2008

אחמד א-סוויסי, מכונאי

אני ואשתי גרים בשכונת שיח' רדוואן בעיר עזה עם ששת הילדים שלנו. הבן הגדול שלנו יאסר, בן 11, נפצע מירי בעימותים בין פתח לחמאס ב-15.5.07. הוא נפגע מקליע שחדר דרך הכתף ונכנס לצוואר שלו והוא משותק.

מיד אחרי הפציעה ניתחו את יאסר בבית חולים א-שיפאא אבל הניתוח לא הצליח והקליע נשאר בצוואר שלו. למחרת הפציעה העבירו אותו לבית החולים סורוקה בישראל. אחרי הבדיקות הרופאים שם אמרו שיאסר משותק בכל הגוף שלו  ושהוא צריך להיות מחובר למכונת הנשמה 24 שעות ביום ביממה בגלל קוצר נשימה.

ב-1.6.07 החזרתי את יאסר לעזה ומיד אישפזו אותו בבית החולים א-שיפאא, שם חיברו אותו למכונת הנשמה. הוא עבר ניתוח והתקינו לו צינור תזונה. הרופאים אמרו לי שאני צריך לקנות לו מכונת הנשמה לבית. זה עולה 15,000 דולר ולא היה לי איך לשלם על זה.

לא יכולנו לקחת את יאסר הביתה כי לא הייתה לנו מכונת הנשמה. ב-18.8.07, אחרי שקיבלנו אישור כניסה לישראל, לקחתי את יאסר לטיפול שיקומי בבית החולים אלין בירושלים. שם לימדו את יאסר להשתמש בכיסא גלגלים ובמחשב, ועוד דברים שאמורים לעזור לו בחיי היומיום.

ב-18.9.07 חזרנו לעזה. יאסר היה במצב רע ומיד אשפזו אותו בטיפול נמרץ בבית חולים אל-קודס שבדרום העיר. הוא היה מאושפז שם עד ה-4.5.08. כל הזמן חיפשתי תורם כדי לקנות מכונת הנשמה לבית, כי החיים של הבן שלי תלויים במכשיר הזה. הלכתי להרבה מוסדות סיוע וזה לא עזר.

יום אחד, כשיאסר היה עדיין מאושפז, התקשר אליי עיתונאי מקומי. הוא אמר לי שעיתונאי שבדי שביקר את יאסר בבית החולים רוצה לתרום לו מכונת הנשמה. כשיאסר השתחרר מבית החולים, המכונה חיכתה לו בבית.      

מאז אני ואשתי מבלים את הימים והלילות ליד המיטה של יאסר. אנחנו מפעילים את מכונת ההנשמה ואת המכשיר לשאיבת ליחה. אנחנו מוודאים שהמכונה עובדת ונותנים לו תרופות שעוזרות לו לנשום. הוא מקבל גם תרופות לדילול הדם כי יש סכנה שיחטוף התקף לב בגלל שהוא שוכב כל הזמן על הגב. אנחנו כל הזמן דואגים לאוורר את החדר ולנקות אותו. אנחנו מנסים להקל עליו כמה שיותר.

מאז תחילת נובמבר 2008 הכל נהיה הרבה יותר קשה. בגלל המצור הישראלי אין לחברת החשמל מספיק דלק וכל יום יש הפסקות חשמל של 16 שעות בערך, לפעמים רצוף ולפעמים לא. כשאין חשמל אנחנו מנשימים את יאסר עם מכשיר ידני שנקרא "אמבו".

בגלל שהפסקות החשמל נמשכות כבר יותר מחודש, קניתי ב-600 שקל גנראטור קטן כדי להפעיל את מכונת ההנשמה. אנחנו משתמשים בגנראטור בערך 12 שעות ביום, ובערך ארבע שעות ביום מנשימים את יאסר ידנית. הגנראטור צורך ליטר בנזין בשעה, וכל ליטר עולה בין 7 ל-25 שקל, תלוי בזמינות של הדלק ברצועה. אני מרוויח 2,500 שקלים בחודש והמשכורת בקושי מספיקה בשביל לקנות את התרופות והבנזין.

החיים שלנו קשים ומתוחים. אני כל היום בחרדה לחיים של הבן שלי. אני מפחד שהפסקות החשמל ברצועה יהרגו אותו.

אחמד עומר סעדי א-סוויסי, בן 32, נשוי ואב לשישה, הוא מכונאי ותושב העיר עזה. את עדותו גבה מוחמד סבאח בבית העד ב-3.12.08.