נערה בת 17 נפגעה בידה מכדור פלדה מצופה גומי כשישבה בתוך בית, עסירה אל-קיבלייה, ספטמבר 08

ופאא סובוח, בת 17

אני נשואה בערך שנה וחצי וגרה בשכם. הלילה ישנתי אצל ההורים שלי במרכז עסירה אל-קיבלייה. הבוקר, 13.9.08, בסביבות השעה 07:30, התעוררתי מקולות של ירי. שאלתי את אמא שלי מה קורה והיא אמרה לי שמתנחלים תוקפים את הבתים בחלק הדרום-מזרחי של העיירה. קמתי מהמיטה והלכתי לראות טלוויזיה יחד עם ארבעת האחיות הקטנות שלי.

ישבתי על הרצפה מול הדלת של הבית, שמשקיפה לכיוון דרום, וראיתי טלוויזיה. הדלת הייתה פתוחה. בסביבות השעה 8:00 בבוקר פגע בי משהו ביד ימין. כאב לי מאוד. קמתי ורצתי לאחד החדרים בבית. הסתכלתי על היד שלי וראיתי שיורד לי דם. התחלתי לצעוק. אמא שלי קשרה לי את היד כדי לעצור את הדם ואחרי זה סבא שלי לקח אותי במכונית שלו. כשהגענו לכניסה לעיירה  היו שם ארבעה ג'יפים צבאיים והחיילים שעמדו בחוץ לא נתנו לנו לעבור. הם צעקו עלינו וכיוונו עלינו את הרובים שלהם. זה היה מפחיד.

סבא שלי ניסה להסביר לחיילים שאני פצועה ושצריך לקחת אותי לבית החולים אבל לא היה איכפת להם, למרות שהם ראו שיורד לי דם מהיד. במרחק של עשרים מטרים מאיתנו בערך חנה אמבולנס. רק אחרי רבע שעה בערך החיילים נתנו לחובש להעביר אותי לאמבולנס אבל הם לא הסכימו שסבא שלי יבוא איתי. כשהוא התעקש אחד החיילים הרים את הרובה, כיוון אותו עליו, דרך אותו ואמר לו: עכשיו אני יורה בך". סבא שלי התרחק.

האמבולנס הסיע אותי לבית החולים רפידיא. בבית החולים ניקו לי את הפצע ואמרו לי שהכדור נכנס מצד אחד ויצא מהצד השני. עדיין לא השתחררתי מבית החולים.

ופאא מוחמד סדקי אחמד סובוח, בת 17, היא תושבת העיר שכם. את עדותה גבתה סלמא א-דיבעי ב-13.9.08 בבית החולים רפידיא בשכם.