עדות: שוטר מג"ב ירה כדור מתכת מצופה גומי בראשו של אחמד מוסא, בן 10, והרג אותו במהלך הפגנה בניעלין, יולי 2008

מוחמד עמירה, אב לשניים

אתמול, יום שלישי, 29.7.08, בסביבות השעה 18:00 בערב, השתתפתי בתהלוכת מחאה נגד הקמת גדר ההפרדה בדרום הכפר שלי, ניעלין. התהלוכה הייתה שקטה. היינו בערך מאה אנשים, חצי מהם ילדים. הלכנו במרחק של קילומטר בערך מהמקום של העבודות לבניית הגדר, באזור שנקרא אל-עספור. באזור הזה יש מטעי זיתים והוא נמצא במרחק של חצי קילומטר בערך מההתנחלות חשמונאים.

בזמן התהלוכה לא היו עבודות לבניית הגדר, כי הפועלים כבר גמרו את יום העבודה והלכו.  

הגעתי קרוב לגדר תיל שהצבא הציב ליד העבודות להקמת הגדר. אף אחד מהאנשים בתהלוכה לא זרק אבנים או עשה משהו רע. ראיתי ג'יפ של משמר הגבול מגיע מכיוון מערב ונוסע מזרחה, בנתיב של העבודות לבניית הגדר. עזרתי לכמה בחורים להרחיק את הילדים הקטנים מהחזית כדי שלא  ייפגעו. היינו במרחק של 90 או 100 מטרים מהנתיב של הגדר. הסתתרתי מאחורי עצים וגדרות אבן שיש שם וחיכיתי שהג'יפ יסתלק. בשעה 18:10 בערך הג'יפ עצר מולי, בשטח נמוך יותר. כשראיתי שהוא עצר,  התחלתי לברוח כי פחדתי שהשוטרים יתחילו לירות  רימוני גז והלם וכדורי גומי.

ראיתי את הנהג יוצא ועומד מול הג'יפ, ואז  שמעתי התפוצצות של רימון הלם. לא ראיתי מי זרק אותו. ראיתי את הנהג מכוון את הרובה שלו לכיוון שלי ושל האנשים אחרים שהיו קרוב אלי. הוא ירה שלושה כדורים ברצף, מהר מאוד אחד אחרי השני. זה נשמע כמו ירי של אש חיה אז צעקתי "אש חיה התחילה", וכולם התחילו לברוח.

תוך כדי בריחה לכיוון הכפר שמעתי את סבתי ח'וואג'א שהיא במרחק של חמישה מטרים ממני אומר "מישהו נפצע, מישהו נפצע". הסתכלתי לצד ימין וראיתי ילד שוכב על האדמה בלי לזוז. סבתי הזיז את הראש של הילד כדי לבדוק אם הוא בסדר והרים אותו. הלכתי לעזור לו והרמתי את ה הילד. סבתי מעד, אבל אני החזקתי את הילד ולא נתתי לו ליפול. הרמתי אותו ואז ראיתי שחלק גדול מהצד האחורי של הראש שלו נפל על האדמה. זה היה חלק מהמוח של הילד.  ראיתי חור כניסה של כדור חי במצח של הילד.

באותו רגע ניגש אליי חובש בשם סלאח אל-ח'וואג'א ושאל מה יש לילד. אמרתי לו "הילד נפל שהיד, שיהיה זכרונו ברוך". הראיתי לחובש את הראש של הילד מאחור והוא אמר "יאללה, יאללה לביה"ח", רצתי עם הילד בידיים שלי. אחרי כמה מטרים, אחי, חאמד עבדאללה עמירה, בן שלושים, לקח ממני את הילד. המשכנו לרוץ עד שהגענו לבית הקפה באסל באמצע הכפר. משם אמבולנס של הסהר האדום לקח את הילד לבית חולים ברמאללה, אבל הוא כבר היה מת.

מחמוד עבדאללה יוסף עמירה, בן 26, נשוי ואב לשניים, הוא פועל ותושב ניעלין שבמחוז רמאללה. את עדותו גבה איאד חדד, במקום האירוע בניעלין ב-30.7.08.