עדות: חייל ירה כדור גומי מטווח קצר על צעיר פלסטיני ופצע אותו בראשו, בית אומר, יולי 2008

מוחמד זעאקיק, בן 18

ביום רביעי, 23.7.08 , בסביבות השעה 22:00 הייתי לבד במסעדה שלנו. היו בעיירה עימותים קשים בין צעירים לצבא, ליד המסעדה. בגלל הבלגאן החלטתי לסגור את המסעדה בסביבות השעה 23:30 ולחזור הביתה. נעלתי את הדלתות ויצאתי בהליכה מהירה לכיוון הבית של סבא שלי, שנמצא במרחק של 100 מטר בערך מהמסעדה.  

תוך כדי הליכה שמעתי פתאום ירייה והרגשתי שמשהו פגע בי בראש מאחור. הסתכלתי אחורה וראיתי את החייל שירה בי. הוא היה במרחק של עשרה מטר ממני בערך. דם התחיל לנזול ממקום הפגיעה והבנתי שנפצעתי. התחלתי לרוץ לכיוון הבית של סבא שלי. אבא ואמא שלי חיכו לי שם. בכניסה לבית נפלתי על הרצפה. כשקמתי ראיתי שהחיילים קרובים לבית.

החיילים כמעט תפסו אותי אבל הצלחתי לברוח מהם. הסתכלתי מסביב ופחדתי שיעצרו אותי. נכנסתי לבית קרוב וחיכיתי שם. החיילים סיירו לאורך הכביש ונכנסו לחפש בבתים הקרובים. כמה חיילים נכנסו לבית שבו התחבאתי אבל למזלי הם לא חיפשו בחדר שהסתתרתי בו. חיכיתי שם שעה בערך עד שהחיילים התרחקו. בסביבות השעה 01:00 לפנות בוקר דוד שלי לקח אותי במכונית הפרטית שלו לבית החולים אל-אהלי בחברון. בבית החולים עשו לי צילום סי.טי. וגילו שיש לי שבר בגולגולת מפגיעה של כדור גומי.

ניתחו אותי והייתי מאושפז עד יום ראשון. הפציעה שלי נחשבה חמורה והרופאים חששו שאם הניתוח לא יצליח הראייה שלי תיפגע.

עבר שבוע מאז שנפצעתי ואני עדיין סובל מסחרחורות, חוסר יכולת למקד את הראייה וגימגום.

מוחמד סמיר ח'ליל זעאקיק, בן 18, הוא תלמיד תיכון ותושב בית אומר. את עדותו גבה מוסא אבו השהש ב-31.7.08 בבית העד.