|
עדות: חיילים מנעו כיבוי שריפה באדמות בורין שהוצתה ככל הנראה בידי מתנחלים, יוני 2008
ג'מאל זבן, גמלאי
יש לי חלקת אדמה בשטח של חמישים דונמים שנמצאת במרחק של חמש מאות מטרים בערך מדרום מזרח לכפר בורין ומאה וחמישים מטרים מהבתים של ההתנחלות יצהר. בחלקה יש מטע של עצי זית בני 200-90 שנה שירשנו מהסבים שלנו. בסך הכל יש לי מאתיים עצים מניבי פרי והם מקור הפרנסה שלי ושל הילדים שלי. פעם היינו מפיקים מהמטע יותר משמונים פחי שמן ומוכרים אותם אבל מתחילת האינתיפאדה הזאת קשה לנו להגיע לאדמות. המתנחלים מגרשים אותנו והחיילים שרואים את זה לא עושים כלום. בתחילת האינתיפאדה מתנחלים חמושים נכנסו למטע הזיתים שלנו, קרעו שקים עם זיתים שאני והמשפחה שלי מסקנו ופיזרו את הזיתים על האדמה. המתנחלים ירו באוויר והילדים הקטנים והנשים פחדו. הגשתי תלונה במשרד הקישור הישראלי אבל לא קרה שום דבר. הרבה בעלי אדמות באזור הזה סבלו מהתקפות כאלה של מתנחלים. המתנחלים היכו כמה תושבים מהעיירה וירו על אחרים, וגם שרפו עצי זית ויבולים חקלאיים.
ביום חמישי, 19.6.2008, הייתי בבית שלי ושמעתי צעקות. הסתכלתי דרך החלון וראיתי עשן עולה מהשטחים של העיירה מכיוון דרום מזרח, אזור שבו נמצאת גם החלקה שלי. לאורך הכביש ראיתי בערך מאה מתנחלים [כביש 60, נ.פ.] והחיילים רדפו אחריהם. הלכתי לכיוון האדמה שלי אבל החיילים והמתנחלים שעמדו ליד הבית של אבו בסאם, במרחק של חמישים מטרים מכביש יצהר, מנעו מהתושבים שהגיעו לשם ללכת לאדמות כדי לכבות את האש. הייתה רוח והשריפות השתוללו. היו שם עשרות מתנחלים, הם יידו אבנים על התושבים והתושבים החזירו להם. כשהתושבים יידו על המתנחלים אבנים בחזרה, החיילים רדפו אחרי התושבים וירו 15-10 רימוני גז מדמיע. בעלי האדמות שהגיעו לשם, וגם אנשים שגרים בבתים סמוכים, כולל נשים וילדים, התחילו להיחנק. ראיתי את מכבי האש מנסים להגיע לאדמות ואת החיילים מונעים מהם את הגישה, כנראה כדי שהמתנחלים לא יפגעו בהם. היו שם 15-10 ג'יפים צבאיים. החיילים ניסו לגרום למתנחלים לחזור לכיוון ההתנחלות אבל הם לא הצליחו והמתנחלים נשארו שם כמה שעות. נקרעתי מכאב. זה היה אסון אמיתי. הרבה שטחים חקלאיים נשרפו, וייקח לנו עשרים שנה להחזיר את המצב לקדמותו, וגם זה רק אם הצבא יאפשר לבעלי האדמות להגיע אליהן כל יום, לנקות את הקרקע מהשאריות של השריפה ולנטוע עצים חדשים. זה כמובן לא יקרה. הצבא תרם להתפשטות של השריפה כי הוא תומך במתנחלים שמונעים מאיתנו להגיע לאדמות ולעבד אותן. כשאתה לא חורש את האדמה צומחים בה עשבים וקוצים והם תורמים להתפשטות האש. אם היו נותנים לנו לחרוש את השטחים האלה השריפה לא הייתה מתפשטת במהירות כזאת. החיילים גם עיכבו במשך שעות את ההגעה של מכבי האש, עד שהאש התפשטה ולא נשאר כלום. איבדתי את כל מה שהיה לי על האדמה. כל מה שאני מבקש זה שייתנו לנו להגיע לאדמות שלנו כדי לנטוע עצים מחדש. הכיבוש רוצה להרחיק אותנו מהאדמות שלנו בכוח. הצבא מאפשר למתנחלים לתקוף אותנו ונותן להם חופש פעולה וגם מגן עליהם בזמן שהם משחיתים את האדמות שלנו ומפחידים אותנו במעשי תוקפנות. עדותו של ג'מאל סאלח מוחמד זבן, בן 68, נשוי ואב לחמישה, הוא גמלאי תושב בורין שבמחוז שכם. את עדותו גבתה סלמא א-דיבעי, ב-22.6.08 בבית העד. |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
