עדות: חייל ירה במפגין בסמוך למכשול ההפרדה בבילעין, מבלי שנשקפה ממנו סכנה, יוני 2008

מוחמד ברנאט, בן 25

כל  יום שישי יש בכפר שלי תהלוכת שלום במחאה על הקמת גדר ההפרדה על אדמות של הכפר. התהלוכה יוצאת ממערב לכפר ומשתתפים בה תומכים בינלאומיים ויהודים.

ביום שישי, 13.6.08, בסביבות השעה 13:30, התהלוכה יצאה כרגיל מאזור המסגד אחרי תפילת יום השישי.  היינו מאה מפגינים בערך וקראנו קריאות לאומיות נגד הגדר. אחרי שצעדנו רבע שעה בערך והיינו במרחק מאה מטר בערך מהשער הדרומי של הגדר חיכה לנו כוח של חיילים ושוטרי מג"ב. היו שם בערך חמישים חיילים ושוטרים.  

עוד לפני שהגענו אליהם הם התחילו לירות עלינו רימוני גז והלם כדי לפזר אותנו.  הם הצליחו לפזר אותנו וכמה אנשים נחנקו משאיפת הגז. אחד הרימונים פגע  בחלק התחתון של המכנסיים שלי אבל לא פצע אותי. שאפתי כמות של גז  אבל הצלחתי לברוח.

כמו בדרך כלל, כשמפזרים אותנו בדרך אלימה התפזרנו לקבוצות והתחלנו לזרוק על החיילים אבנים ממרחק של מאה מטר בערך. העימותים נמשכו בסביבות שעה וחצי ואחר כך המפגינים התחילו לסגת.  

הייתי יחד עם אחי איבראהים, בן 25, בקבוצה של בערך עשרה מפגינים ועיתונאים והלכנו לחלק הצפון מערבי של אזור ההפגנה, במרחק של כ-250 מטר מהמקום שבו הפגנו קודם.  לא ראיתי חיילים או סיור צבאי. התחלנו לזרוק אבנים על עמודי האלומיניום של הגדר כדי להשחית אותם ולמשוך את תשומת הלב של החיילים. רצינו שהם  יתקרבו אלינו ואז נזרוק עליהם אבנים.

אחרי עשר דקות שמעתי ירייה של תחמושת חיה. הסתובבתי וראיתי צלף מעבר לגדר, מעל הגבעה המקבילה במרחק של 50 מטרים. הצלף כיוון אלי את הרובה שלו וישב על האדמה ברגליים שלובות. לא הצלחתי לראות את הפנים שלו אבל אני חושב שהוא היה חייל סדיר והוא זה שירה. כששמעתי את הירי אחי אבראהים צעק ואמר לי שהוא נפגע ברגל.  הוא התחיל לרוץ כשהוא נשען על רגל השמאלית ומדמם מרגל ימין. דאגתי לו ורצתי אחריו. צעקתי אליו והצעתי לו שאסחוב אותו לאמבולנס.  רצנו על קרקע הררית וקשה ואחרי 50-40 מטר איבראהים נפל על הקרקע ואיבד את ההכרה.  התיישבתי  לידו ובכיתי. לא ידעתי מה לעשות. הרגשתי שאני מת מפחד. שאר המפגינים ברחו. פתאום ראיתי את עימאד ברנאט, צלם של הוועד העממי שצילם את האירועים. ביקשתי ממנו לעזור לי והוא הזעיק את אמבולנס. אמבולנס של ארגון הסיוע הרפואי שחיכה באזור הגיע אלינו אחרי עשר דקות בערך. היה בו צוות של ארבעה חובשים. החובשים העלו את איבראהים לאלונקה, חבשו את הפצע וסחבו אותו לאמבולנס שהיה במרחק של 250 מטר בערך. הם הכניסו אותו לאמבונלס ונסעו לבית החולים הממשלתי ברמאללה.

כשהגעתי הביתה, קראתי באינטרנט שהמצב של איבראהים קשה והוא מאושפז ביחידה לטיפול נמרץ. אתמול, יום שבת, איבראהים עדיין היה בטיפול נמרץ, והיום הרופאים אמרו לי  שנאלצו לתת לו כמה מנות דם ושהוא במצב יציב.  

מוחמד עבד אל-פתאח איבראהים ברנאט, בן 25, הוא מובטל ותושב בלעין. את עדותו גבה איאד חדאד, ב- 15.6.08, במקום הארוע.