תינוק בן כמה ימים נפטר לאחר שחיילים עכבו אותו ואת אמו במחסום בדרכם לבית החולים, נובמבר 2006

ראבעה דבאבסה, בת 39

  אני גרה בא-נאסארייה. לגיסתי סחר, נולד ב-4.11.06 תינוק בניתוח קיסרי בבית החולים אל-איתיחאד בשכם. התינוק נולד במצב בריאותי רע.

ביום ראשון, 12.11.06, יצאתי מהבית בסביבות 7:30 בבוקר, כדי למצוא מכונית שתיקח את סחר ואת התינוק לבית חולים. ביקשתי מבחור מהכפר שלנו שיש לו רכב פרטי, סולימאן בלאוונה, להסיע אותי ואת סחר לשכם. עלינו למכונית. אני החזקתי את התינוק כי אמא שלו עדיין סבלה מכאבים מהניתוח.

הגענו למחסום אל-באד'אן שבדרך לשכם. אני מעריכה שהשעה הייתה בסביבות 8:30-8:15. במחסום היו הרבה מכוניות שהתקדמו לאט. החלטתי לרדת מהמכונית עם התינוק, כדי לגשת אל החיילים. קיוויתי שהם יתנו לנו לעבור במהירות בגלל המצב של התינוק ושל סחר. חייל אחד התחיל לצעוק עליי לחזור אחורה וחזרתי למכונית. ניסיתי לדבר עם החייל לפני שחזרתי אבל הוא כיוון אליי את הנשק שלו ואמר לי לחזור או שהוא יירה בי.

אחרי כמה דקות, הבחור שהסיע אותנו לקח את המסמכים הרפואיים והחליט לגשת בעצמו לחיילים, בתקווה שהם ירשו לנו לעבור. החיילים צעקו עליו: "עצור!" ואחר כך הם קראו לו. כשהנהג הגיע אליהם, ראיתי אותם מכים אותו. ארבעה חיילים הכו אותו. כשראיתי את זה, זה עשה לי רע מאוד כי הרגשתי שזה קורה לו בגללנו. החיילים הכו אותו במשך עשר דקות או רבע שעה. אני בינתיים התפללתי לשלומו. אני לא זוכרת איך הוא הגיע למכונית אבל שהוא הגיע הוא היה במצב רע.

המשכנו לחכות עוד הרבה זמן, אני לא זוכרת בדיוק כמה. התחושה הייתה קשה מאוד. גם התינוק היה חולה וגם אמא שלו, והיו לי נקיפות מצפון בגלל מה שעובר על הנהג. הרגשתי רע עם זה שאני לא יכולה לעזור לבחור הזה.

אחר כך, הגיע נהג מטמון וביקש שהאמא והתינוק ירדו מהמכונית. ירדתי יחד איתם וניגשתי עם סחר והתינוק למחסום. החזקתי את התינוק וסחר הלכה מאחוריי לאט. כשהגעתי למחסום, חייל אחד אמר לי: "רק האימא של התינוק!" אמרתי לו שהאימא חולה וסובלת מכאבים, ושיש לה תפרים מניתוח, אבל החייל התעקש שהאימא תמשיך לבד ולא נתן לי ללוות אותה. הנהג מטמון לקח אותה ואת התינוק לרופא.

המשכתי לחכות במחסום עד שנתנו לי לעבור. הגעתי לשכם וחיפשתי את גיסתי אצל רופאי ילדים מוכרים. כשהגעתי למרפאה של ד"ר ניהאד אל-מסרי, התברר לי שהרופא שלח אותם לבית החולים אל-איתיחאד. הלכתי לבית החולים, ושם שאמרו לי שהתינוק הועבר לבית חולים אל-ווטני בשכם. הגעתי לבית החולים אל-ווטני ומצאתי שם את סחר ואת התינוק.

בעלי, עות'מאן, שמע על מה שקרה והגיע אחרינו לבית החולים. נשארנו שם עד 16:30 בערך והתינוק נשאר לבד בפגייה. הרופאים אמרו שהאמא שלו גם צריכה ללכת. אחרי שהלכנו, התקשרנו לבית החולים לברר מה מצבו של התינוק. קצת אחרי 20:30 בעלי אמר לי שהתינוק נפטר בבית החולים. במהלך הבוקר התינוק נשם בצורה נורמלית ולא חשבנו שהוא עומד למות, אבל זה מה שקרה.

גיסתי סובלת עדיין מכאבים בעקבות הניתוח ומתאבלת על מות התינוק שלה.  

ראבעה יאסין עבד א-רחים דבאבסה, בת 39, נשואה ואם לחמישה, היא עקרת בית תושבת הכפר א-נאסארייה שבמחוז שכם. את עדותה גבה עאטף אבו א-רוב, בא-נאסארייה ב-15.11.06.