שוטרי מג"ב היכו נהג הסעה כשהשיב ילדים מוגבלים לביתם בכפר שיח' סעד, מאי 2005

פדל עלאן, נהג הסעות

אני עובד בהסעות תלמידים כבר יותר משש שנים. אני אוסף תלמידים מא-שיח' סעד ומג'בל אל-מוכבר ומסיע אותם לבתי הספר שלהם. אני מסיע גם ילדים מוגבלים מהשכונות האלה לבית הספר א-נור, בא-טור. עד שנת 2002 יכולתי להיכנס לא-שיח' סעד ולהגיע עד לבתים של שלושת הילדים הנכים שאני אוסף משם, בגילאים 11, 12 ו-14. מאז שחסמו את הכניסה לא-שיח' סעד, ההורים של הילדים צריכים להביא אותם לכניסה לכפר ואני אוסף אותם. בסביבות 14:30 אני מחזיר את הילדים לכניסה וההורים שלהם אוספים אותם משם.

אתמול, 23.5.06, החזרתי את הילדים לכניסה לא-שיח' סעד. כשעצרתי כדי להוריד אותם, ההורים לא היו שם. אחרי כמה דקות, הגיעו ההורים של שניים מהם. מיד כשעצרתי ניגשו אלי שלושה שוטרים של משמר הגבול שעמדו בכניסה, ואחד מהם צעק: "צא מהאזור". הוא היה גבוה ורזה עם עור בהיר. אמרתי לו שאני מחכה להורים של הילדים הנכים, שיבואו לאסוף אותם. השוטר ענה שזה לא מעניין אותו והתחיל לקלל אותי. הוא אמר בעברית: "אם לא תתרחק מפה, אני אזיין אותך". שאלתי אותו למה הוא מדבר אלי ככה והוא דרש ממני לתת לו את תעודת הזהות שלי. מסרתי לו את התעודה, והוא הורה לי לכבות את המנוע ולרדת מהאוטובוס. באוטובוס היתה גם אילהאם עבידאת, בת שלושים, המלווה של הילדים מטעם בית הספר. כשירדתי, השוטר הורה לי לשבת ליד הקיר ואמר לי שאני עצור. בינתיים, הגיעה האמא של הילד השלישי ולקחה אותו. אני התקשרתי למשרד שבו אני עובד והם שלחו רכב לאסוף את אילהאם.

אחרי חצי שעה בערך, השוטר הורה לי להעביר את האוטובוס לצד השני של הכביש ולשבת בתוכו. יותר משעה וחצי אחרי שהם עצרו אותי, בסביבות 16:00, התקשרתי למשטרה וסיפרתי להם מה קורה אתי. השוטרת שדיברה איתי אמרה שלפי החוק אין לשוטר זכות לעצור אותי ליותר מעשרים דקות. ניגשתי אליו ואמרתי לו את מה שהשוטרת אמרה לי, והוא ענה: "אני החוק פה ואני אשחרר אותך כשאני ארצה". חזרתי לאוטובוס ואחרי עשר דקות חזרתי אל השוטר ואמרתי לו שהתעודה שלי אצלו ושאני הולך למשטרה כדי להגיש נגדו תלונה.

עליתי לאוטובוס כדי להתניע ולנסוע משם, אבל השוטר עלה אחרי לאוטובוס עם עוד שוטר ושניהם גררו אותי החוצה בכוח. הם הורידו אותי מהאוטובוס, זרקו אותי על האדמה והתחילו לבעוט בי ולהכות אותי בקתות הרובים שלהם. ראיתי שבתג של השוטר השני רשום השם אסף כהן והמספר 108854. השוטרים היכו אותי חמש דקות בערך, בכל הגוף. אחר כך, הם קשרו לי את הידיים מאחורי הגב באזיקים מברזל והושיבו אותי בשמש. אחרי חצי שעה בערך הם העלו אותי לג'יפ שלהם ולקחו אותי לתחנת המשטרה עוז, שבאזור ג'בל אל-מוכבר.

בתחנת המשטרה חוקרת במדים כחולים של המשטרה חקרה אותי והאשימה אותי שהשפלתי את השוטרים, היכיתי שוטר וניסיתי לברוח מהמקום. הסברתי לה מה קרה וביקשתי ממנה לשחרר אותי כדי שאני אוכל ללכת לקבל טיפול רפואי. השוטרת אמרה לי לחתום על שטר ערבות של 10,000 שקל ועל עוד מסמכים וחתמתי. קיבלתי גם הפניה לבדיקה רפואית. הלכתי לקופת החולים בג'בל אל-מוכבר, עברתי בדיקות ומחר אני הולך להגיש תלונה במח"ש.

פדל מוחמד עבדאללה עלאן, בן 30, נשוי ואב לילד, הוא תושב ג'בל אל-מוכבר שבירושלים ונהג הסעות. את עדותו גבה כרים ג'ובראן בכפר א-שיח' סעד ב-24.5.06.