חיילי צה"ל הורו לנוסעי מונית ונהגה להתפשט בפומבי ועצרו אותם למשך יותר מארבע שעות כשהם עטויים חלוקי ניילון, אזור עראבה, מחוז ג'נין, ספטמבר 2005

מוטפא מורשד, פועל

ביום שלישי, 6.9.05, הייתי בבוקר בג'נין עם הבן שלי, מהדי, בן 3.5. למהדי היה חום גבוה והיינו אצל הרופא, ד"ר מאלק חסאן, בג'נין. בסביבות 12:30 עליתי על המונית של בסאם. היו שם עוד שמונה נוסעים, שכמה מהם הכרתי מהכפר שלי.

בסביבות 13:00 היינו ליד הכביש שמוביל לעראבה וראיתי שם חיילים. אחד החיילים, שישב בתוך הג'יפ, אמר ברמקול לבסאם הנהג לרדת מהמונית ולהתפשט. הנהג התפשט ואחריו, יצא הבחור שישב ליד הנהג. הייתה לו רגל שבורה והנהג עזר לו להתפשט. החיילים המשיכו להוריד את הנוסעים אחד אחר השני. אני ישבתי במושב האחורי עם מהדי, ועם עוד שני תושבים מכפר ראעי - ג'אסר וריאד. מהדי חבש כובע אדום והחייל קרא: "מי שחובש כובע אדום לרדת מהמונית". אני ומהדי ירדנו והחייל שאל אם יש נשים בתוך המונית. עניתי שיש והחייל אמר לי להשאיר את הילד עם האישה. האישה, תושבת הכפר פחמה, ירדה מהמונית. בהתחלה מהדי בכה ולא רצה ללכת איתה אבל היא הרימה אותו והתקדמה אל החיילים. הוא בכה והפסיק אחרי כמה זמן. לפני שהאישה הגיעה לחיילים, החייל הורה לה להסיר את מטפחת מהראש ואחרי שהיא הורידה, הוא נתן לה לכסות את הראש מחדש.

אני התפשטתי כמו האחרים והלכתי עירום לחיילים. הילד עדיין היה עם האישה. החיילים נתנו לי ללבוש חלוק לבן מפלסטיק. הם התייחסו אלי באופן שונה מהיחס שלהם לשאר הנוסעים. הם נתנו לילד אוכל וקולה ולא קשרו לי את הידיים ולא כיסו את העיניים שלי. אחרי שחיכינו כמה זמן במקום, החיילים העבירו אותנו למחנה עראבה. גם שם חיכינו. החיילים נתנו למהדי מים קרים לשתות, אבל אמרתי להם שאני לא מסכים כי יש לו דלקת בשקדים. הם דאגו לי ולבן עוד יותר, ושחררו אותי בסביבות 16:30. החיילים החזירו לי את תעודת הזהות שלי והסיעו אותי בג'יפ למקום שבו הם עצרו אותנו.

מהדי מורשד, בן ארבע

ביקשתי מהחיילים ללכת לקחת את הבגדים שלי וראיתי את המונית שבה נסענו. כל הריפוד היה קרוע. התלבשתי ונסעתי עם מהדי הביתה במונית. כשחזרתי הביתה, שמתי לב שהארנק והדברים שלי לא היו איתי. באסם החזיר לי אותם אחרי שהוא שוחרר מהמעצר. לא היה חסר שום דבר. היו לי בארנק 750 שקל וקיבלתי את הכול בחזרה.

אני מנסה להשלים עם מה שקרה ולשים את זה מאחורי, אבל הדיבורים של האנשים מחזירים אותי לאירוע. אני יודע שאני צריך לקבל את מה שקרה. מהדי מתנהג בסדר, לא נראה שהסיפור השפיע עליו, אולי בגלל שהחיילים התייחסו אליו יפה.

מוסטפא פאלח אסעד מורשד, בן 34, נשוי ואב לשניים, הוא פועל תושב כפר ראעי שבמחוז ג'נין. את עדותו גבה בביתו עאטף אבו א-רוב, ב-11.9.05.