מכשול ההפרדה פוגע בפרנסת משפחת כתאנה מהכפר קפין שבצפון הגדה המערבית

איבראהים כתאנה, חקלאי

אני תושב קפין ויש לי שמונה אחים ואחיות. יש לנו כמה חלקות אדמה, שירשנו מאבא שלי. כולנו נשואים ויש לנו ילדים. יש לנו שטחים חקלאיים בשלושה אזורים. חלקה אחת, בשטח של 10 דונם, ממזרח לגדר, חלקה נוספת בשטח של 22 דונם מדרום ליישוב וארבע חלקות שהשטח הכולל שלהן הוא 45 דונם, שפזורות בחלק המערבי של הישוב, ממערב לגדר. 12 דונם מהחלקה שמדרום לגדר הופקעו והושחתו לטובת בניית הגדר.

לפני הקמת הגדר עיבדנו את השטחים שלנו במשך כל ימות השנה, וטיפולנו בהם ללא הפסק חוץ מאשר בימי גשם או בסוף העונה. בחודשים ינואר ופברואר, היינו חורשים את הקרקע, מנקים אותה וזורעים חיטה, שעורה וקטניות. בחודש פברואר גם גזמנו את העצים וריססנו אותם בחומרי הדברה, עישבנו את שדות החיטה והשעורה, וגם ריססנו את השטחים הלא מעובדים בקוטלי עשבים. בחודשים מאי ויוני קצרנו את יבולי החיטה והשעורה, באופן ידני, כדי לא לפגוע במטעים.

כל בני המשפחה, גדולים וקטנים כאחד, השתתפו בעבודות החקלאיות. אחרי האיסוף של היבולים החקלאיים נחנו כמה זמן. בחודש ספטמבר נהגנו לחזור לעבודה כדי לסלק את הקוצים והעשבים שצמחו במשך הקיץ, כהכנה לקראת המסיק. בסוף חודש ספטמבר התחלנו למסוק את הזיתים ולברור את הפירות לכבישה ולאספקת צרכי המשפחה.

בחודשים אוקטובר ונובמבר היינו ממשיכים במסיק הזיתים. כל המשפחה השתתפה בעבודה. בבוקר, המבוגרים יצאו למטעי הזיתים ובצהריים, אחרי הלימודים, הצטרפו הילדים. אחר-הצהריים נהגנו לחזור הביתה עם הזיתים, ולברור אותם. אחרי עונת המסיק שוב נחנו קצת, ועסקנו בגיזום העצים ובטיפול בהם.

היום, הכל השתנה. כמעט בלתי אפשרי להגיע לאדמות במצב הנוכחי. בסוף קיץ 2002, בחודשים אוגוסט וספטמבר, הטרקטורים התחילו לעבוד באדמות של הישוב. עבודות החישוף התחילו באזור החלקה הדרומית, בערך 12 דונם הושחתו בשלב הראשון של העבודות. היבול באותה שנה היה בערך חצי מהיבול הרגיל, גם בגלל ההשחתה וגם בגלל שהתחלנו למסוק יותר מוקדם מהרגיל וזה פגע באיכות הפרי. תנאי העבודה שלנו באותה שנה היו גרועים. לא יכולנו להגיע למטע במכוניות או בטרקטורים. הרבה פעמים עוכבנו על-ידי חיילים ולפעמים מנעו מאיתנו גישה לחלוטין. בסוף עונת המסיק של שנת 2002 הצבא סגר את השטחים שבחלק המערבי ובחלק הדרומי של היישוב, והתחיל למנוע מהתושבים להיכנס לאדמות שלהם.

העבודות על הגדר נמשכו בתחילת שנת 2003. באותה שנה לא אפשרו לנו לגשת לאדמות ולא יכולנו לחרוש ולעבד את הקרקע. בעונת המסיק דרשו מאיתנו להגיש בקשות כדי לקבל היתרי כניה לאדמות שלנו, כדי למסוק את הזיתים. הגשנו בקשות להיתרים להרבה בני משפחה, אבל קיבלנו את ההיתרים מאוחר מאוד, אחרי שהצבא כבר החליט על סיום עונת המסיק וסגר את השער. אני לא הצלחתי להיכנס בכלל, אפילו לא פעם אחת. היו בני משפחה שהצליחו להיכנס, אבל בסה"כ הפקנו מהחלקה שלנו באותה עונה שישה כדים של שמן זית, במקום 60 הכדים ויותר שאנחנו מפיקים בדרך-כלל.

גם בשנת 2004 הצבא לא איפשר לנו להיכנס לאדמות אחרי עונת המסיק, ולא יכולנו לעבד את האדמה. באמצע שנת 2004 הצבא פרק חלק מהגדר ויכולנו שוב לגשת לשטח שלנו בחלק הדרומי של היישוב, שהיה עכשיו ממזרח לגדר. בערך חצי מהעצים בחלקה הזו הושחתו במהלך העבודות על הגדר, והחצי השני היה במצב רע בגלל ההזנחה המתמשכת של המטע והניב מעט פרי.

בעונת המסיק של שנת 2004, התעכבו ההיתרים המיועדים לי ולאחי. אשתי ובני משפחה אחרים קיבלו היתרים. העונה הייתה רעה מאוד, בגלל שלא חרשנו את הקרקע כל השנה ולא עישבנו אותה, וגם לא גזמנו את הענפים המיותרים, שמשפיעים לרעה על התפוקה. הקוצים היו גבוהים מאוד וזה השפיע גם על איכות היבול וגם על הגישה. לאשתי ולאחיינים שלי היה קשה מאוד לאסוף את הזיתים.

בזמן שהשטח שלנו היה ממערב לגדר אנשים שחיים מעבר לקו הירוק השתמשו בחלק ממנו למרעה, והעצים הנמוכים, בגובה של עד מטר וחצי, נשארו בלי עלים ופירות.

מאז סוף עונת המסיק בחודש נובמבר 2004 לא קיבלנו היתרים להיכנס לשאר 45 הדונם שלנו שממערב לגדר כדי לעבד אותם. אני מפחד שיפקיעו לנו את האדמות. בכל מקרה השטח נפגע מההזנחה, העשבים והקוצים צומחים לגובה ועלולה לפרוץ שריפה.

איבראהים מוחמד כתאנה, בן 58, הוא אב לחמישה וחקלאי, תושב קפין. את עדותו גבה עאטף אבו א-רוב, ב-11.5.05 בקפין שבמחוז טול-כרם.