|
מתנחלים השתלטו על אדמות, היכו פלסטינים ופתחו באש בתקוע שבמחוז בית-לחם, פברואר 2004
תייסיר אבו מפרח, בן 42
אני גר בכפר תקוע, שנמצא מזרחית לבית לחם ובמרחק של כ-12 קילומטרים ממנה, בקו אווירי. בכפר יש כ-8,500 תושבים. בצפון, תקוע גובל עם ג'נאתה וחרמלה ובדרום, עם אל-מני וסעיר. ממערב, הכפר גובל עם מראח רבאח וג'ורת א-שמעה. באמצע שנות ה-70 הוקמה ההתנחלות הראשונה על האדמות של תקוע וקוראים לה התנחלות תקוע. היא נבנתה על הר קנאן א-סקר שנמצא בצפון מזרח תקוע. בהר היו מאות דונמים של אדמה חקלאית עם גידולים של חיטה ושעורה. בשנת 1995, הוקמה התנחלות שנייה על האדמות של תקוע, באזור המזרחי של הכפר. ההתנחלות הזאת ידועה בשם תקוע .C בחודש ספטמבר 2001, נסלל כביש עפר שמחבר את ההתנחלות תקוע C עם החלק המזרחי של אדמות תקוע, שהמתנחלים השתלטו עליהן. הכביש עובר דרך הר רומאן. גם בהר הזה יש אדמות חקלאיות. שטח האדמות הוא כ-400 דונם וגם בהן יש חיטה, שעורה ועצי זית. באוקטובר 2001, מתנחלים הציבו 12 קרוונים על שטח של בערך 100 דונם מהאדמות של ההר והקיפו אותם בגדר תיל. בקרוונים האלה גרה משפחה אחת ואנשי ביטחון של ההתנחלות הזו נמצאים שם באופן קבוע. הקרוונים האלה נקראים התנחלות תקוע D. בעלי האדמות באזור פנו למנהל האזרחי ושם אמרו להם שהדרך נסללה בשביל שמורת טבע, שמתחילה מזרחית לתקוע ומשתרעת עד ים המלח. זו שמורת הטבע וואדי ח'רטון. בעלי האדמות מתקוע לא היו מרוצים מהתשובה ופנו לבית משפט ישראלי. בסוף 2001, בית המשפט החליט שצריך לפנות את הקרוונים ולהחזיר את האדמות לבעלים שלהן. כמובן, שעד היום ההחלטה לא בוצעה והמצב נשאר כפי שהוא. תושבי תקוע הופרדו מהאדמות שלהם שנמצאות בחלק המזרחי של תקוע, הם לא יכולים להגיע להר רומאן ולאדמות שמסביב לו בשלוש השנים האחרונות. בכאלף דונם מהאדמות האלה יש עצי זית והתושבים לא יכולים למסוק את הזיתים שלהם. בעלי האדמות הם משפחות זעל מחמד ג'ברין, עלי ח'לף ג'ברין, מוסא חסן דעדורה ומשפחת סלאמה. כל המשפחות האלה לא גרות בתקוע. ביום ראשון, 8.2.04, התקשרו לעירייה עאיד ג'ברין וטארק א-זיר. שניהם בעלי בתים שנמצאים ליד אדמה באזור שנקרא פאתורה. האזור נמצא ממזרח לכפר, בינו לבין ההתנחלות תקוע D. הם סיפרו לפקיד שקבוצה של מתנחלים נוטעים עצי זית בשטח של כחמישה דונמים מהאדמות באזור. השטח הכולל של האדמות האלה הוא כ-500 דונם. הם ביקשו שנגיע לאזור ונעצור את הפעולה של המתנחלים. בסביבות 12:00, יצאתי עם כאמל ג'ברין, אחד מחברי המועצה ואחד מבעלי האדמות באזור פאתורה. נסענו ברכב של העירייה וכשהגענו לאזור פאתורה, ראיתי כמאתיים תושבים של תקוע, בעלי האדמות במקום, מתאספים מסביב לאדמות שלהם. ירדנו מהרכב והתקרבנו אליהם. ראיתי באחת מהחלקות כ-15 מתנחלים ושלושה חיילים. ראיתי ארבעה כלי רכב פרטיים עומדים ליד האדמה שעליה עמדו המתנחלים. כאמל ואני ביקשנו מהתושבים שיעצרו ולא יתקרבו למתנחלים, ושנינו הלכנו לאדמה ונעמדנו במרחק של כחמישה מטרים מהמתנחלים. שלושת החיילים ואחד המתנחלים הגיעו אלינו והמתנחל הציג את עצמו בערבית. הוא אמר שקוראים לו עוזי, שהוא האחראי של התנחלות תקוע ושהוא עובד בביטחון של ההתנחלות. עוזי היה בגובה של כמטר וחצי, הוא חבש כובע קטן והיו לו פאות וזקן לבן. היה לו מבנה גוף בינוני, גוון עור בהיר, הוא לבש חולצה לבנה ומכנסיים שחורים ונראה כבן ארבעים. הוא דיבר ערבית טובה. הוא אמר לנו להרחיק את האנשים מהאדמה ולבקש מהם שיעזבו את האזור. אמרתי לו שהם לא יעזבו עד שהמתנחלים יפסיקו לנטוע עצים וייצאו מהאדמה. אחד החיילים הציג את עצמו כקצין בצבא. הוא דיבר עברית, היה בגובה של בערך 170 סנטימטר, היה לו גוון עור בהיר ומבנה גוף בינוני. הוא לבש מדים בצבע ירוק בהיר ואמר שאני וכאמל צריכים להרחיק את האנשים. כאמל ענה לו בעברית ואמר שאנחנו לא יכולים להרחיק את האנשים, כי הם בעלי האדמות ורוצים להגן עליהן מפני המתנחלים. הקצין ירה שש יריות באוויר, הוא ניסה להבריח את האנשים מהאזור. האנשים לא התרחקו ואמרתי לו בעברית שהוא משוגע ושמישהו עלול להיפגע מהיריות. באותו הרגע, מכונית מסוג מיצובישי עצרה במרחק של כחמישים מטרים מהאזור. ירדו ממנה שלושה חיילים וארבעה מתנחלים. הם נשאו רובים. הם הגיעו לאדמה שעמדנו בה, נעמדו מאחורי ולפני שהספקתי להסתובב, אחד מהם היכה אותי מאחורי האוזן עם הרובה שלו. כשהסתובבתי, ראיתי מתנחל מרים את הרובה שלו כדי להכות אותי שוב. באופן אינסטינקטיבי, דחפתי אותו והוא נפל. מתנחל אחר היכה אותי על הכתף ושני המתנחלים האחרים היכו את כאמל. כאמל נפל והקצין והחיילים האחרים לא עשו כלום. התושבים התקרבו כדי להגן עלינו ואז, 15 המתנחלים שנטעו את העצים התחילו לירות לכל הכיוונים, בלי לכוון. החיילים דחפו את התושבים אחורה. אחד מארבעת המתנחלים שהגיעו במיצובישי, היכה את מחמוד חוסין ג'ברין, בן 65, בחזה עם הרובה שלו. מחמוד נפל. שלושת המתנחלים היכו שלושה תושבים אחרים ברובים שלהם וה-15 האחרים המשיכו לירות באוויר. כמה מהתושבים התרחקו בגלל היריות והמכות ונשארנו כאמל, אני וכמה תושבים נוספים. המתנחלים המשיכו לירות באוויר, עד שהגיעו עוד שני ג'יפים צבאיים רגילים שמהם ירדו חיילים. היו להם דרגות עם כוכבים על הכתפיים. זה אומר שהם בעלי דרגות בכירות. כשהם הגיעו המתנחלים הפסיקו לירות. החיילים שאלו אותנו מה אנחנו רוצים. אמרנו שאנחנו רוצים שהמתנחלים יעזבו את האדמה. כשדיברנו עם החיילים, הגיעה מכונית מיצובישי לבנה וירדו ממנה ארבעה אנשים. הם התקרבו אלינו ואחד מהם הציג את עצמו כאזהר, קצין קישור צבאי ישראלי. הוא רצה לדעת מה קרה וסיפרנו לו. אזהר אמר שאם נביא מסמכים שמוכיחים בעלות שלנו על האדמה, מחר בבוקר המתנחלים יעקרו את העצים ששתלו. אמרנו לו שיש לנו מסמכי בעלות ושנביא אותם מהבתים שלנו. סיכמנו להיפגש במשטרת עציון. כשדיברנו עם אזהר, הגיעו למקום שתי ניידות משטרה. כשהמתנחלים ראו את הניידות, הם ברחו מהמקום ורק עוזי נשאר. שישה מאתנו נפגעו מהמכות. השוטרים דיברו אתנו וסיפרנו להם מה קרה. השוטרים ראו את הסימנים של המכות ואת הדם שירד לנו. הם אספו את התרמילים של הכדורים שירו המתנחלים וביקשו מאתנו ללכת לתחנת המשטרה בעציון, כדי להגיש תלונה רשמית נגד המתנחלים. הם אמרו לנו להביא אתנו את מסמכי הבעלות על האדמות, כדי שהעצים ייעקרו. כולם עזבו את המקום ובעלי האדמות הלכו לבתים שלהם. עוד באותו היום, הם הביאו לי את מסמכי הבעלות שלהם ונסעתי עם חמשת הפצועים האחרים, ברכב של העירייה, למשטרה בעציון. כאמל היה בין הפצועים וגם הוא הביא את מסמכי הבעלות שלו. בסביבות 19:00, הגענו לעציון והגשנו תלונה. השוטר גבה מאתנו עדויות וקצין הקישור, אזהר, הגיע. מסרנו לו את המסמכים ועזבנו את עציון בסביבות 21:30. למחרת, יום שני, 9.2.04, בסביבות 9:00, הלכתי עם התושבים לאדמות שלהם. בסביבות 9:30, הגיע אזהר ושוטרים נוספים. כשביקשנו מהם לעקור את העצים הם היססו וסירבו. אמרתי לאזהר: "אם אתם לא תעשו את זה, אז אנחנו נאסוף את כל תושבי תקוע ונעשה הפגנה ומהומות". חזרתי לעירייה, עד שיהיו התפתחויות. בסביבות 17:00, חזרנו למקום וראינו שהעצים נעקרו ושהבעיה הזאת נפתרה. תייסיר עיסא ח'לף אבו מפרח, בן 42, נשוי ואב לשבעה הוא מזכיר מועצת תקוע ותושב תקוע שבמחוז בית לחם. |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
