|
שוטרי מג"ב היכו חמישה פועלים פלסטינים במזרח ירושלים, פברואר 2004
מוחמד עטאוונה, פועל
אני, ההורים שלי ותשעת האחים שלי גרים בכפר ח'אראס, שנמצא כעשרים קילומטרים צפונית מערבית לחברון. לפני בערך ארבעה חודשים התחלתי לעבוד בבניין בהתנחלות הר חומה. אני ועוד עשרה פועלים מהכפר שלי עובדים עם קבלן ערבי ישראלי, קוראים לו מחמוד מראר'ה. חלק מהפועלים מבוגרים ממני ויש להם אישורי כניסה לישראל. לי וליתר אין אישורים, נראה לי שזה בגלל הגיל הצעיר שלנו. אני ועוד יותר מעשרה פועלים ישנים בבניין שבו אנחנו עובדים. אני וארבעה מהפועלים, שהם גם חברים שלי ישנים בממ"ד שבקומה הראשונה ושעדיין בבנייה. אנחנו משתמשים בלוחות עץ כדי לסגור את הפתח. ארבעת הפועלים האחרים הם עבד א-נבי איסחאק חלאחלה בן 29, נשוי ואב לשלושה, ג'יהאד אחמד חלאחלה, בן 25, נשוי ואב לחמישה, רפיק מחמוד עקאבנה, בן 29, נשוי ואב לארבעה וניהאד אחמד חלאחלה. ביום ראשון, 8.2.04, שיחקנו בערב קלפים בממ"ד. בסביבות 20:30 התכוננו ללכת לישון וסגרנו את הפתח בלוחות העץ. פתאום שמענו דפיקות על הלוחות ובעיטה חזקה. הלוחות נפלו ושוטר ושוטרת של משמר הגבול נכנסו פנימה. השוטרת הייתה בגובה של בערך 165 ס"מ, היה לה גוון עור בהיר, מבנה גוף בינוני, שיער בלונדיני והיא נראתה בשנות העשרים לחייה. השוטר היה בלונדיני, בעל מבנה גוף מלא ונראה כבן 25. הם לבשו מדים של משמר הגבול ונשאו רובים מסוג M16. השוטר תפס את המנורה שהאירה את החדר, ניתק אותה מהחשמל ונתן אותה לשוטרת. השוטרת הוציאה אותה מחוץ לחדר. האור שנשאר בחדר היה מהפנסים שהיו על הרובים שלהם. הם כיוונו אלינו את הרובים והורו לנו לקום ולתת להם את תעודות הזהות שלנו. הוצאתי את התעודה שלי מהארנק ונתתי לשוטר. השוטרים הורו לנו לצאת מהחדר. ביקשנו מהם שייתנו לנו להחליף בגדים אבל הם סירבו. כשיצאנו, השוטר אמר לנו לתת לו את הארנקים. היו בארנק שלי מאה ש"ח, כרטיס כספומט, חוזה לקניית מכשיר טלפון נייד ופנקס עם מספרי טלפון. השוטר לקח את התעודות והארנקים שלנו ויצאנו מהחדר. עמדנו מחוץ לחדר, והשוטר נכנס למקלט וערך בו חיפוש. הוא יצא אחרי כמה דקות ושמתי לב שהכיסים שלו היו מלאים, אני לא יודע מה היה לו שם. שני השוטרים העמידו אותנו ליד ג'יפ של משמר הגבול, שעמד במרחק של כעשרים מטרים מהבניין. לא ראיתי את מספר הג'יפ, כי היה חושך. שוטר נוסף יצא ממושב הנהג והוא והשוטר השני נכנסו לבניין שנמצא כעשרה מטרים מהג'יפ. לנהג היו גוון עור כהה וזקן דק ושחור, הוא היה בגובה של 170 ס"מ בערך, רזה, ונראה צעיר יותר מהשוטר הראשון. הם הדליקו פנסים לפני שנכנסו ונראה לי שהם חיפשו פועלים נוספים. בזמן הזה, השוטרת שמרה עלינו. אחד השוטרים קרא למישהו מאיתנו. השוטרת אמרה לניהאד, שהיה קרוב אליה ללכת. ניהאד הגיע לשוטרים והנהג התנפל עליו, היכה אותו והטיח את הראש שלו בקיר. השוטר השני האיר עליהם ויכולתי לראות את השוטר מכה את ניהאד. אחרי כחמש דקות ניהאד חזר אלינו והשוטרים קראו לעוד מישהו. רפיק הלך והנהג היכה גם אותו והטיח את הראש שלו בקיר. אחרי כחמש דקות הגיעו דחפור קידוח ישראלי ומכונית מסוג טויוטה. הנהג של הדחפור קרא בעברית: "משטרה, משטרה". השוטרים הורו לנו להיכנס לג'יפ. עלינו לג'יפ וישבנו במושב האחורי, כמעט אחד על השני. השוטרת ישבה לידנו. התחלנו לנסוע ובמהלך הנסיעה, השוטר שישב ליד הנהג היכה אותנו באלה. הוא שאל בעברית למה אנחנו נמצאים במקום הזה. הוא שאל מי מעסיק אותנו והחברים שלי ענו לו בעברית. אני מבין קצת עברית. אחרי 30-20 דקות, הג'יפ עצר בחורשה שנמצאת כקילומטר מהמנהרה של בית ג'אלא. האזור היה חשוך והאורות של הג'יפ לא דלקו. השוטרת אמרה לרפיק, שישב ליד הדלת, ללכת לשוטרים שישבו מקדימה. רפיק ירד ושני השוטרים ירדו מהג'יפ ולקחו את רפיק, אני לא יודע בדיוק לאן. אחרי כעשר דקות שני השוטרים חזרו בלי רפיק. פחדתי נורא כי לא ידעתי מה קרה לו. הערכתי שהם הולכים לעשות אותו הדבר גם לי. שני השוטרים עלו לג'יפ ונסענו כחמש מאות מטרים לתוך החורשה. השוטרת הורתה לי לרדת מהג'יפ. כשירדתי, הנהג קרא לי וניגשתי אליו. הוא הוציא את תעודת הזהות שלי ושאל בעברית אם זאת התעודה שלי. אמרתי שכן. הוא החזיר את התעודה לכיס שלו והורה לי להתקרב אליו. פתאום, הוא פתח את הדלת של הג'יפ בכוח. נפגעתי בפנים. השוטרים דיברו איתנו בעברית. שני השוטרים ירדו, בעטו בי והיכו אותי עם קתות הרובים שלהם. צעקתי וקראתי לעזרה. הם הפילו אותי והמשיכו להכות אותי בכל הגוף ובפנים. הם העמידו אותי ליד סלע והטיחו את הראש שלי בסלע. השוטר הבלונדיני תפס אותי מאחור והנהג בעט בי בפנים כמה פעמים. ירד לי דם מהפה. אחר כך, השוטרת ירדה והיכתה אותי באלה על הראש ועל האוזניים. מדי פעם אחד מהם בעט בי באשכים. נפלתי כמה פעמים ובכל פעם, השוטרים היו מרימים אותי וממשיכים להכות אותי. אחרי כעשרים דקות, הנהג נתן לי את תעודת הזהות, הסתובב לאחור ואז בעט בי בגב. נפלתי על הפנים. הנהג קרא לי וברחתי, כי חשבתי שהוא ימשיך להכות אותי. הוא זרק עלי אבנים ואחת מהן פגעה בי בגב. התרחקתי מהג'יפ וראיתי שהג'יפ נוסע ומתרחק ממני. התיישבתי על האדמה ואחרי כחמש דקות התאוששתי קצת. שמעתי את רפיק קורא לי. עניתי לו והחלטנו לעקוב אחרי הג'יפ, אבל לא להתקרב אליו יותר מדי. אחרי כרבע שעה שמענו את עבד א-נבי, אבל לא הצלחנו לראות אותו. המשכנו ללכת עד שפגשנו את שלושת הבחורים האחרים. לא ידענו בדיוק איפה אנחנו והחלטנו ללכת לכיוון המנהרה. הלכנו בערך קילומטר או קילומטר וחצי לכיוון בית ג'אלא ועברנו את הגשר, שנמצא מדרום למנהרה. כשהגענו לבית ג'אלא, ראינו נהג מונית וביקשנו ממנו שייקח אותנו לבית החולים אל-חוסיין שבבית ג'אלא. בסביבות 24:00 הגענו לבית החולים והרופאים הגישו לנו עזרה ראשונה. לבית החולים הגיעו שוטרים, מושל בית לחם ומנהל המת"ק הפלסטיני. סיפרנו להם מה קרה לנו. הבדיקות הראו שיש לי חבורות בגב ונפיחות בראש ובפנים, בעיקר סביב העיניים. היו לי גם כאבים באשכים ופצע בשפה העליונה בצד ימין. הרופאים תפרו את הפצע. רפיק סבל מחבורות בחזה ובצלעות. לעבד א-נבי היו נפיחות בפנים, שבר קל באף וחבורות בכל חלקי הגוף. גם לניהאד היו חבורות על כל הגוף. לג'יהאד היה חתך בלחי. הרופאים תפרו אותו בשישה תפרים. היה לו גם שבר בכף רגל וחבורות בכל הגוף. כשהיינו בבית החולים, דיברנו עם איבראהים חלאחלה, פהד עיסא אבו א-ג'ראמיש ועלי אחמד חלאחלה, שהם כמה מהפועלים שנשארו בבניין. ביקשנו שהם יבדקו את החדר שלנו והם אמרו שהטלפונים שלי ושל רפיק לא בחדר. הטלפון שלי הוא מסוג סמסונג ומספרו 067-737751. קניתי אותו בתחילת החודש ב-1050 ש"ח. השוטרים לקחו גם את הארנק שלי. היו לי ארבע חפיסות סיגריות בחדר והן נעלמו. אני זוכר שכשהיינו בג'יפ, השוטר הבלונדיני שאל אותי אם אני מעשן LM ואמרתי לו שכן. הפועלים האחרים אמרו לי שלכל אחד מהם נעלמו 200-100 ש"ח. בסביבות 1:45, שוחררנו מבית החולים. הלכנו לבית של מאהר עקאבנה, אחד השוטרים שהגיעו לבית החולים שגר בבית לחם, וישנו עד הבוקר. בבוקר, חזרנו לכפר ח'אראס ובדרך עצרנו בחלחול כדי לצלם את הפגיעות והחבורות שנגרמו לנו מהמכות. אני יודע שהמעביד שלנו, מחמוד מראר'ה, הגיש תלונה במשטרת ישראל. גם אנחנו מתכוונים להגיש תלונה במשטרה. אולי מחר. מוחמד עומר סאלח עטאוונה, בן 22, רווק הוא פועל תושב כפר ח'אראס שבמחוז חברון |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
