שוטרי מג"ב היכו אזרח פלסטיני בחברון, דצמבר 2002

חמזה א-רג'בי, בן 22

אני גר ברוחב טארק בן זיאד, באזור H2 בחברון. ביתי נמצא במרחק של כ-300 מטרים ממערת המכפלה. אתמול, יום שני, 30.12.02, בסביבות השעה 18:30, יצאתי מביתי כדי ללכת להתפלל במסגד על שם טארק בן זיאד, שנמצא באותו רחוב, כמאה מטרים דרומה. באותו יום, העוצר הוסר. כל החנויות היו פתוחות והייתה תנועה של אנשים וכלי רכב. בכביש, בהמשך הדרך, היה ג'יפ של משמר הגבול והשוטרים דיברו עם עובר אורח. המשכתי ללכת לכיוון המסגד וכשהגעתי למרחק של כעשרה מטרים מהג'יפ, שוטר ירד ממנו וכיוון את הרובה שלו אליי. הוא דרש ממני להתקרב אליו. הראיתי לו את תעודת הזהות שלי והוא דיבר במכשיר הקשר. הוא שאל אותי לאן אני הולך ואמרתי שאני בדרך למסגד כדי להתפלל. שמעתי אותו מדבר עם עמיתיו בעברית ולא הבנתי כלום. לאחר מכן, הוא דרש ממני לעלות לג'יפ וכשעליתי, הוא דחף אותי בכוח ודרש ממני לשבת על המושב ולהטות את ראשי למטה. הג'יפ נסע, אבל לא ידעתי לאיזה כיוון. כעבור כחמש דקות הג'יפ עצר וארבעת השוטרים הורידו אותי מהג'יפ וירדו אחריי. אז הבנתי שאני ברחוב אל-פחס, במרחק של כמאה מטרים מתחנה למילוי בלוני גז. לאחד מהשוטרים הייתה מצלמת וידאו. שוטר אחר הכה אותי בקנה הרובה שלו על כתף ימין. השוטר שעמד לידי שאל אם אני בג'יהאד האיסלאמי או בחמאס ועניתי שלא. הוא אמר: "אז אתה משתף פעולה", אמרתי שלא. שניים מהם התחילו להכות אותי על השוקיים באלות עבות וארוכות, שנקראות "אל-פאווס". נפלתי על הארץ. התיישבתי, הרמתי ברכיים, שמתי את הראש בין הרגליים וסוככתי עליו עם הידיים כדי לא לקבל מכות בראש. שני השוטרים הכו אותי על הזרועות. הבחנתי באור מהבהב במצלמה שהחזיק השוטר השלישי. אני חושב שהוא צילם אותי. המכות נמשכו כעשר דקות. השתטחתי על הארץ מרוב כאבים ואז השוטר עם המצלמה בעט בי בכוח בצד ימין של הגוף. לאחר מכן, השוטרים עלו לג'יפ ועזבו את המקום.

כשהשוטר עיין בתעודת הזהות שלי, הוא הוציא את כל המסמכים שהיו בתוך הנרתיק של התעודה והשליך אותם על הרצפה. בין היתר, היו שם גם 150 ש"ח. את הכסף לא מצאתי אחרי שהשוטרים עזבו את המקום. אחרי שהם עזבו, ניסיתי לקום, אבל לא יכולתי. ניסיתי לזחול וכעבור יותר מעשרים דקות, שלושה צעירים הגיעו אליי. הם אמרו לי שהם ראו ג'יפ עוזב את המקום וחשבו שאולי השוטרים הכו מישהו ולכן באו לברר מה קרה. הם תמכו בי ועזרו לי ללכת לבית החולים על שם מוחמד עלי אל-מוחתסב, שנמצא במרחק של יותר מ 700- מטרים ממקום האירוע. שם, עברתי בדיקות והועברתי לבית החולים עאלייה כדי לקבל טיפול.

כרגע, אני לא יכול להשתמש ברגל השמאלית שלי וסובל מכאבים בכתף שמאל ובמרפק. אני יכול לזהות את אחד מהשוטרים שהכו אותי. גובהו כמטר שבעים, פניו רזות, הוא רזה ובעל צבע עור בהיר. הוא חבש כובע מבד.

חמזה סולימאן יחיא א-רג'בי, בן 22, רווק, הוא פועל תושב אזור H2 בחברון. את עדותו גבה מוסא אבו השהש, בבית העד, ב-31.12.02