שוטרי מג"ב היכו אזרח פלסטיני בחברון, דצמבר 2002

עלאא סנוקרוט, בן 20

אני ובני משפחתי מתגוררים בא-ראמה, באזור H1 בחברון. אני עובד במפעל לליטוש אבן ששייך למשפחתי ונמצא על הכביש הראשי באזור התעשייה, באזור H2, במרחק של כקילומטר ממערת המכפלה.

ביום שני, 30.12.02, בשעות הצהרים, עמדתי יחד עם אחיי, באסם בן ה-25, שאהר אל-בכרי (אבו שאדי), בן 40, ועוד כמה שכנים באזור מפעל האבן. הייתה תנועה בכביש והאזור לא היה בעוצר. בסביבות השעה 14:00, ראיתי ג'יפ של משמר הגבול נוסע באיטיות על הכביש. כשהג'יפ היה במרחק של כחמישים מטרים מאתנו, הוא עצר. שוטרי משמר הגבול הסתכלו ימינה ושמאלה ונראה היה שהם מחפשים אנשים. כשהם הבחינו בנו, הג'יפ דהר במהירות לעברנו ועצר. אני ואחי, באסם, נכנסנו למכונית שלנו, מסוג סוזוקי, והתכוונו לחזור הביתה. אחד מהשוטרים קרא לאחי ודרש ממנו לצאת מהמכונית ולמסור לו את תעודת הזהות שלו. באסם לקח את התעודה וניגש לשוטר שישב במושב האחורי. הדלת האחורית של הג'יפ הייתה פתוחה. השוטר עיין בתעודת הזהות של אחי ודרש ממנו לחזור למכונית. הוא קרא לי לצאת מהמכונית. יצאתי מהמכונית ומסרתי לו את תעודת הזהות שלי. הוא דיבר אתי בערבית ודרש שאכנס לג'יפ. נכנסתי והג'יפ נסע דרומה.

השוטרים התחילו לדבר אתי בעברית. אני לא יודע עברית ולא הבנתי מה הם אומרים. לשוטר שישב במושב הקדמי ליד הנהג הייתה מצלמת וידאו שחורה. הוא כיוון אליי את המצלמה בזמן שהשוטרים דיברו אתי. כשהשוטרים המשיכו לדבר אתי בעברית, אמרתי להם שאני לא מבין אותם ושאלתי אותם בערבית לאן הם מסיעים אותי. השוטר שישב ליד, הכה אותי במרפקו על הפה והורה לי בערבית קלוקלת לא להוציא הגה. כך עשיתי. במהלך הנסיעה, השוטר הזה, תופף עם האלה שלו על רצפת הג'יפ, כאילו הוא מאיים. פחדתי נורא. הפחד התגבר כשאחרי נסיעה של כקילומטר וחצי הג'יפ פנה שמאלה לתוך דרך מלאה מהמורות. הג'יפ נסע בדרך הזאת כחמישים מטרים עד שהגיע לחצר מבודדת שמשני צדדיה היו גדרות. על הרצפה היה מיכל מים גדול. השוטרים עשו סיבוב בחצר, כנראה כדי לבדוק את האזור. הם צעקו בקול רם. אחר כך הם עצרו את הגי'פ בין שתי הגדרות, כך שאי אפשר היה לראות מבחוץ מה קורה בתוך החצר. כשהג'יפ עצר, השוטר שהיה בתוכו דחף אותי על הארץ, בעוד שהשוטר עם המצלמה המשיך לצלם אותי. כשנפלתי, מצאתי את עצמי מוקף מכל הכיוונים בשתי הגדרות, מיכל המים והג'יפ.

כיוון שבאזור לא היו אנשים, פחדתי נורא. אחד השוטרים דרש ממני לקום ולהפנות את פניי לקיר. כעבור כמה שניות, הוא דרש ממני להסתובב. כשהסתובבתי ראיתי שני שוטרים עומדים מולי ואת השוטר עם המצלמה עומד מימיני ומצלם. השוטר עם האלה החזיק אותה ביד אחת וטפח בה על כף ידו השנייה. שוטר אחר ערך עליי חיפוש ושאל איפה הארנק, הכסף ומכשיר הטלפון. אמרתי לו שאין עליי כלום. הוא שאל בקול מופתע איך זה שאין לי כסף. אמרתי שאין עבודה בגלל הסגר. פתאום, השוטר שעמד משמאל עם האלה, הכה אותי בה על פניי. הצלחתי לכסות את הפנים ביד שמאל. קיבלתי מכה על היד והרגשתי כאב חזק. השוטר שעמד מימין הכה אותי בקת הרובה שלו על הכתף הימנית. חטפתי מכה על השוק מהאלה, מצד שמאל ועוד מכה מקת הרובה. המכות האלה חזרו על עצמן ואז השוטר עם האלה נתן לי מכה חזקה על הראש. נפלתי על הארץ והתחלתי לצעוק בקול רם. כאב לי מאד. המשכתי לצעוק בתקווה שמישהו מהאזור ישמע אותי ויבוא להציל אותי.

כשנפלתי על הארץ, אחד השוטרים בעט בי בפלג הגוף העליון. השוטר עם האלה הכה אותי כמה פעמים עד שדם התחיל לנזול מראשי וכיסה את פניי. מחוץ לחצר, שמעתי אזרחים צועקים: "אלוהים אדירים, אלוהים אדירים", כשהשוטר עם האלה, ראה את הדם ושמע את האזרחים צועקים, הוא קפץ לתוך הג'יפ. השוטר שהכה אותי בקת הרובה והשוטר שצילם את המכות רצו אחריו ונכנסו לג'יפ. כנראה שהשוטר נזכר שהוא זרק את האלה על הארץ. הוא קפץ מתוך הג'יפ, לקח את האלה, חזר לג'יפ והג'יפ עזב את המקום.

הרבה אנשים התקהלו סמוך לחצר, אחרי שהג'יפ עזב. אחדים מהם נשאו אותי לכביש הראשי והמתנו למכונית שתעבור בכביש. באותו רגע, ראיתי את הג'יפ חוזר ועוצר לרוחב הכביש במרחק של כשלושים מטרים מאתנו. האזרחים העבירו אותי לאחת הסמטאות הסמוכות והכניסו אותי לאחד הבתים. נשארתי שם כחצי שעה או פחות ורק לאחר שהג'יפ עזב את המקום, הם הוציאו אותי והכניסו אותי למכונית של אחד השכנים. השכן הסיע אותי לבית החולים על שם מוחמד עלי אל-מוחתסב.

הרופאים בבית החולים אמרו לי שיש לי סדק בגולגולת ושהם לא יכולים לעשות כלום חוץ מלחבוש את הפצע. הם המליצו לי לפנות לטיפול בבית חולים עאלייה. כעבור כחצי שעה, אחי, באסם, הגיע ולקח אותי לבית החולים עאלייה, שם עשו לו שבעה תפרים וצילומי רנטגן. הרופאים המליצו לי להישאר תחת השגחה בבית החולים, אך העדפתי לקבל טיפול בבית ובסביבות השעה 16:00 חזרתי הביתה.

תיאוריהם של שוטרי המג"ב המעורבים: השוטר שישב לידי, מאחורי הנהג, היה בגובה של 170-165 ס"מ, רזה, בהיר, בעל עור לבן ופנים מאורכים. הוא חבש קסדה. השוטר שישב מאחור, מולי, קצת יותר גבוה מהראשון, בעל עור בהיר ומבנה גוף מלא.

השוטר שצילם הוא בגובה בינוני, מבנה גוף בינוני ובעל עור בהיר.

השוטר הרביעי, ישב בג'יפ כל הזמן ואני לא זוכר איך הוא נראה.

עלאא שועיב עבד אל-פתאח סנוקרוט, בן 20, רווק, הוא תושב אזור א-ראמה שבאזור H1 בחברון ופועל במפעל אבן. את עדותו גבה מוסא אבו השהש, בבית העד, ב- 2.1.03