ישראל נוקטת במדיניות בלתי מוצהרת של סלחנות, פשרנות ואי מיצוי הדין עם אזרחים ישראלים הפוגעים באוכלוסייה הפלסטינית. הרשויות נוטות להקל ראש בגילויי האלימות הרבים של אזרחים ישראלים נגד תושבים פלסטינים בשטחים ונוהגות בדרך של איפה ואיפה בין ישראלים לפלסטינים בבואם לאכוף את החוק בשטחים.

ניסיונות כוחות הביטחון למנוע מעשי אלימות של מתנחלים או לעצור את העבריינים הם מעטים וקלושים. מעשי אלימות רבים לא נחקרו כלל ובמקרים אחרים החקירות נמשכו זמן רב והסתיימו ללא נקיטת צעדים נגד אדם כלשהו. במקרים בהם הועמדו מתנחלים לדין ואף הורשעו, הוטלו עליהם לרוב עונשים קלים ביותר. מדיניות זו עומדת בניגוד גמור למדיניות האכיפה והענישה הנוקשה במקרים של פגיעות של פלסטינים בישראלים. על היישובים הפלסטינים שבאזור התקרית הוטל כדבר שבשגרה עוצר, שנמשך לא פעם ימים רבים , ונערכו חיפושים אינטנסיביים ומעצרים. פעמים רבות נהרסו בתי החשודים או נאטמו. פלסטינים שהועמדו לדין והורשעו בגין פגיעה בישראלים נענשו במלוא חומרת הדין .