11.8.08: ישראל אישרה השנה כ-32,000 בקשות לאיחוד משפחות; 90,000 פלסטינים עדיין ממתינים

מאז אוקטובר 2007 אישרה ישראל 31,830 בקשות לאיחוד משפחות בגדה המערבית וברצועת עזה. בכך חרגה ישראל מהמדיניות בה היא נוקטת מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה בסוף שנת 2000, אז הקפיאה את הליכי איחוד המשפחות ואת הנפקת הרישיונות לביקור בשטחים. אישורים אלה, שניתנו במסגרת המשא ומתן שמנהלת ישראל עם הרשות הפלסטינית, הוגדרו על-ידה כ"מחווה" ולא כשינוי מדיניות. רוב הבקשות שאושרו נוגעות להסדרת מעמדם החוקי של בני משפחתם של תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה, שלא היו רשומים עד כה כתושבי השטחים במרשם האוכלוסין הפלסטיני. במרבית המקרים מדובר בפליטים פלסטינים, בעלי אזרחות זרה, שנישאו לתושבי השטחים. מתן האישורים אף מסדיר לראשונה באופן מרוכז את מעמדם של 2,300 פלסטינים נטולי מעמד חוקי, שהוריהם לא רשמו אותם עם לידתם במרשם האוכלוסין.  

פלסטינים המתגוררים בגדה המערבית וברצועת עזה הם, ככלל, חסרי אזרחות ומעמדם החוקי הוא של "תושבי השטחים". מכיוון שישראל מנהלת את מרשם האוכלוסין הפלסטיני, המסדיר מעמד זה, הן בגדה והן ברצועה, בסמכותה הבלעדית לקבוע מי זכאי למעמד, ומכאן מי יזכה לקבל מספר זהות.

הבקשות שאושרו לאחרונה נגעו לאיחוד משפחות בתחומי הגדה והרצועה גם יחד, והן מהוות למעלה מרבע מסך כל הבקשות שהוגשו בנושא: לפי נתונים שהועברו לבצלם, הצבטרו במשרדי הרשות הפלסטינית, מאז הקפאת ההליכים, לפחות 120,000 בקשות לאיחוד משפחות. חשוב לציין כי בשנים האחרונות נמנעו פלסטינים רבים מהגשת בקשות לאיחוד משפחות, בשל ההקפאה הגורפת במתן האישורים.

מרבית הבקשות שאושרו בצעד חריג זה נוגעות לבני משפחה או בני זוג הנמצאים כבר בגדה או ברצועה יחד עם משפחותיהם, בדרך כלל לאחר שפג תוקפו של רישיון הביקור שבאמצעותו נכנסו לשטחים. הרשות הפלסטינית מעריכה כי כיום נדרשים עוד 22,000 אישורים לאיחוד משפחות עבור בני משפחותיהם של פלסטינים הגרים כבר בשטחים. נוסף לכך, נמנעה ישראל מאישור בקשות של משפחות חצויות, בהן שוהים חלק מבני המשפחה בלית ברירה מחוץ לשטחים כבר שמונה שנים, בשל מדיניות ההקפאה.  במקרים רבים מדובר בילדים, שמצבם המשפטי יהפוך למורכב יותר אם לא יורשו להיכנס לשטחים ולהירשם במרשם האוכלוסין הפלסטיני בטרם ימלאו להם 16 שנים. זאת כיוון שמגיל 16 ואילך יידרשו להגיש בעצמם בקשות לאיחוד משפחות כדי להיחשב חלק ממשפחתם.

בחודש אפריל 2007 עתר המוקד להגנת הפרט לבג"ץ בדרישה להסדיר את מעמדם החוקי של בעלי דרכון זר הנשואים לפלסטינים תושבי השטחים. לעתירה הצטרפו שמונה ארגונים נוספים לזכויות האדם, בהם בצלם. יודגש כי החריגה ממדיניות ההקפאה אינה תוצאה של הליך משפטי זה.

החיים ללא מעמד חוקי וחובותיה של ישראל

היעדר מעמד חוקי, שמתבטא בראש ובראשונה בהיעדר מספר זהות, משליך על כל תחומי חייהם של פלסטינים שגרים בשטחים ומצפים להשלמת ההליך לאיחוד המשפחות. ללא תעודת זהות מתקשים אנשים אלה מאוד לעבור במחסומים בתוך הגדה המערבית, ואינם יכולים לצאת לחו"ל, מחשש שלא יורשו לשוב.  ההגבלות על תנועתם פוגעות בנגישותם לטיפול רפואי שאינו זמין במקום מגוריהם וביכולתם לממש את זכותם לחינוך במוסדות חינוך והשכלה גבוהה המרוחקים ממקום מגוריהם. ההגבלות אף מצמצמת את אפשרויותיהם להתפרנס ולממש את שאיפותיהם המקצועיות.

המשפט ההומניטארי הבינלאומי מחייב את ישראל, כמדינה הכובשת, לכבד את זכותם של תושבי השטחים לחיי משפחה. משפט זכויות האדם הבינלאומי מכיר בזכותו של כל אדם לאזרחות ולהקמת משפחה. בנוסף, האמנה בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, עליה חתומה ישראל, מכירה בצורך להעניק "הגנה וסיוע רחבים ככל האפשר למשפחה, שהיא יחידת היסוד הטבעית של החברה".

בצלם מברך על אישור הבקשות ומדגיש כי יש להפשיר לאלתר את ההליכים לאיחוד משפחות בשטחים. מדיניות של הקפאה ושל מחוות פוליטיות, נדיבות ככל שיהיו, מתכחשת לחובה לכבד את זכויות האדם של תושבי הגדה המערבית של ורצועת עזה. על ממשלת ישראל לחדש את ההליכים שהוקפאו בשנת 2000, להכיר בזכותם של תושבי השטחים לנהל חיי משפחה ולהסדיר את מעמדם המשפטי של כל תושבי השטחים נטולי המעמד.